דברי הימים ב יא
דברי הימים ב פרק יא
1א דהי"ב יא 1: מל"א יב 24-21 וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩a2Chr.11.1יַּקְהֵלגייס, קרא אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּרb2Chr.11.1בָּחוּרנבחרים עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃ פ
2וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה א דהי"ב יא 2: יב 7-5, 15 אֶל־שְׁמַֽעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ 3אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃ 4כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ א דהי"ב יא 4: כח 11-8 עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ ב דהי"ב יא 4: מל"א יב 15‡ כִּ֧י מֵֽאִתִּ֛יa2Chr.11.4מֵאִתִּיממני נִהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָרָבְעָֽם׃ פ
עושרו של רחבעם
5וַיֵּ֥שֶׁב
רְחַבְעָ֖ם
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
א
דהי"ב יא 5:
ח 6-2;
יא 23
וַיִּ֧בֶן
עָרִ֛ים
לְמָצ֖וֹרa2Chr.11.5עָרִים לְמָצוֹרערים מבוצרות
בִּיהוּדָֽה׃
6וַיִּ֧בֶן
א
דהי"ב יא 6:
ברא' לה 19‡
אֶת־בֵּֽית־לֶ֛חֶם
וְאֶת־עֵיטָ֖ם
ב
דהי"ב יא 6:
שמ"ב יד 2;
ירמ' ו 1;
עמוס א 1;
דהי"ב כ 20
וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃
7וְאֶת־בֵּֽית־צ֥וּר
א
דהי"ב יא 7:
יהושע טו 35;
שמ"א יז 1
וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ
ב
דהי"ב יא 7:
יהושע טו 35‡
וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃
8וְאֶת־גַּ֥ת
וְאֶת־מָרֵשָׁ֖ה
וְאֶת־זִֽיף׃
9וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם
א
דהי"ב יא 9:
יהושע י 31‡
וְאֶת־לָכִ֖ישׁ
ב
דהי"ב יא 9:
יהושע י 11-10;
ירמ' לד 7
וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃
10וְאֶת־צָרְעָה֙
וְאֶת־אַיָּל֔וֹן
א
דהי"ב יא 10:
ברא' כג 19‡
וְאֶת־חֶבְר֔וֹן
אֲשֶׁ֥ר
בִּיהוּדָ֖ה
וּבְבִנְיָמִ֑ן
עָרֵ֖י
מְצֻרֽוֹת׃
11וַיְחַזֵּ֖ק
אֶת־הַמְּצֻר֑וֹת
וַיִּתֵּ֤ן
בָּהֶם֙
נְגִידִ֔יםa2Chr.11.11נְגִידִיםשרים, ממונים
וְאֹצְר֥וֹת
מַאֲכָ֖ל
וְשֶׁ֥מֶן
וָיָֽיִן׃
12וּבְכָל־עִ֤יר
וָעִיר֙
צִנּ֣וֹתa2Chr.11.12צִנּוֹתמגנים גדולים
וּרְמָחִ֔יםb2Chr.11.12רְמָחִיםחניתות
וַֽיְחַזְּקֵ֖ם
לְהַרְבֵּ֣ה
מְאֹ֑ד
וַיְהִי־ל֖וֹ
יְהוּדָ֥ה
וּבִנְיָמִֽן׃
ס
13וְהַכֹּהֲנִים֙
וְהַלְוִיִּ֔ם
אֲשֶׁ֖ר
בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֑ל
הִֽתְיַצְּב֥וּ
עָלָ֖יוa2Chr.11.13הִתְיַצְּבוּ עָלָיונסתפחו אליו, העמידו עצמם למרותו
מִכָּל־גְּבוּלָֽםb2Chr.11.13מִכָּל־גְּבוּלָםמכל עריהם׃
14א
דהי"ב יא 14:
במד' לה 5-2
כִּֽי־עָזְב֣וּ
הַלְוִיִּ֗ם
אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙
וַאֲחֻזָּתָ֔ם
וַיֵּלְכ֥וּ
לִיהוּדָ֖ה
וְלִֽירוּשָׁלִָ֑ם
ב
דהי"ב יא 14:
מל"א יב 33-28;
דהי"ב יג 9
כִּֽי־הִזְנִיחָ֤םa2Chr.11.14הִזְנִיחָםדחו אותם, מנעו מהם
יָֽרָבְעָם֙
וּבָנָ֔יו
מִכַּהֵ֖ן
לַיהוָֽהb2Chr.11.14כַּהֵן לַיהוהלשרת את ה'׃
15א
דהי"ב יא 15:
מל"א יב 31;
יג 33;
מל"ב יז 32
וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙
כֹּֽהֲנִ֔ים
לַבָּמ֖וֹת
ב
דהי"ב יא 15:
ויק' יז 7;
ישע' יג 21;
קור"א י 20
וְלַשְּׂעִירִ֑יםa2Chr.11.15שְּׂעִירִיםשדים, אולי מדבר בדמות עזים; אפשר שכאן מילת גנאי לעגלים
ג
דהי"ב יא 15:
מל"א יב 28;
מל"ב יז 16
וְלָעֲגָלִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
עָשָֽׂה׃
16א
דהי"ב יא 16:
טו 9
וְאַחֲרֵיהֶ֗ם
מִכֹּל֙
שִׁבְטֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
הַנֹּֽתְנִים֙
אֶת־לְבָבָ֔ם
לְבַקֵּ֕שׁ
אֶת־יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
בָּ֚אוּ
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
לִזְבּ֕וֹחַ
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
17א
דהי"ב יא 17:
יב 1
וַֽיְחַזְּקוּ֙
אֶת־מַלְכ֣וּת
יְהוּדָ֔ה
וַֽיְאַמְּצ֛וּa2Chr.11.17יְאַמְּצוּתמכו
אֶת־רְחַבְעָ֥ם
בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה
לְשָׁנִ֣ים
שָׁל֑וֹשׁ
כִּ֣י
הָֽלְכ֗וּ
בְּדֶ֧רֶךְ
דָּוִ֛יד
וּשְׁלֹמֹ֖ה
לְשָׁנִ֥ים
שָׁלֽוֹשׁ׃
18וַיִּֽקַּֽח־ל֤וֹ
רְחַבְעָם֙
אִשָּׁ֔ה
אֶת־מָ֣חֲלַ֔ת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בן)
בַּת־יְרִימ֖וֹת
בֶּן־דָּוִ֑יד
אֲבִיהַ֕יִל
א
דהי"ב יא 18:
שמ"א טז 6
בַּת־אֱלִיאָ֖ב
בֶּן־יִשָֽׁי׃
19וַתֵּ֥לֶד
ל֖וֹ
בָּנִ֑ים
אֶת־יְע֥וּשׁ
וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה
וְאֶת־זָֽהַם׃
20וְאַחֲרֶ֣יהָ
לָקַ֔ח
א
דהי"ב יא 20:
מל"א טו 2
אֶֽת־מַעֲכָ֖ה
בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם
וַתֵּ֣לֶד
ל֗וֹ
ב
דהי"ב יא 20:
יב 16
אֶת־אֲבִיָּה֙
וְאֶת־עַתַּ֔י
וְאֶת־זִיזָ֖א
וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃
21וַיֶּאֱהַ֨ב
רְחַבְעָ֜ם
אֶת־מַעֲכָ֣ה
בַת־אַבְשָׁל֗וֹם
מִכָּל־נָשָׁיו֙
וּפִ֣ילַגְשָׁ֔יוa2Chr.11.21פִילַגְשָׁיופילגש היא אישה במעמד ביניים בין שפחה לבין אשת איש חוקית
א
דהי"ב יא 21:
דבר' כא 17-15
כִּ֠י
נָשִׁ֤ים
שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙
נָשָׂ֔א
וּפִֽילַגְשִׁ֖ים
שִׁשִּׁ֑ים
וַיּ֗וֹלֶד
עֶשְׂרִ֧ים
וּשְׁמוֹנָ֛ה
בָּנִ֖ים
וְשִׁשִּׁ֥ים
בָּנֽוֹת׃
22וַיַּֽעֲמֵ֨ד
לָרֹ֧אשׁ
רְחַבְעָ֛ם
אֶת־אֲבִיָּ֥ה
בֶֽן־מַעֲכָ֖ה
לְנָגִ֣יד
בְּאֶחָ֑יו
כִּ֖יa2Chr.11.22כִּיבכוונה
לְהַמְלִיכֽוֹ׃
23וַיָּבֶן֩a2Chr.11.23יָּבֶןעשה בתבונה
וַיִּפְרֹ֨ץb2Chr.11.23יִּפְרֹץפיזר
מִכָּל־בָּנָ֜יו
לְֽכָל־אַרְצ֧וֹת
יְהוּדָ֣ה
וּבִנְיָמִ֗ן
לְכֹל֙
א
דהי"ב יא 23:
ח 5;
יא 10
עָרֵ֣י
הַמְּצֻר֔וֹת
וַיִּתֵּ֥ן
לָהֶ֛ם
הַמָּז֖וֹן
לָרֹ֑ב
וַיִּשְׁאַ֖ל
הֲמ֥וֹן
נָשִֽׁיםc2Chr.11.23יִּשְׁאַל הֲמוֹן נָשִׁיםמצא לבניו נשים רבות׃