שמואל א כו
שמואל א פרק כו
דוד חס על חיי שאול במדבר זיף
1וַיָּבֹ֤אוּ
א
שמ"א כו 1:
כג 19;
תהל' נד 2
הַזִּפִים֙
אֶל־שָׁא֔וּל
ב
שמ"א כו 1:
יא 4;
טו 34
הַגִּבְעָ֖תָה
לֵאמֹ֑ר
הֲל֨וֹא
דָוִ֤ד
מִסְתַּתֵּר֙
בְּגִבְעַ֣ת
הַחֲכִילָ֔ה
עַ֖ל
פְּנֵ֥י
הַיְשִׁימֹֽן׃
2וַיָּ֣קָם
שָׁא֗וּל
וַיֵּ֨רֶד֙
אֶל־מִדְבַּר־זִ֔יף
וְאִתּ֛וֹ
א
שמ"א כו 2:
יג 2;
כד 2
שְׁלֹֽשֶׁת־אֲלָפִ֥ים
אִ֖ישׁ
בְּחוּרֵ֣יa1Sam.26.2בְּחוּרֵיחיילים נבחרים
יִשְׂרָאֵ֑ל
לְבַקֵּ֥שׁ
אֶת־דָּוִ֖ד
בְּמִדְבַּר־זִֽיף׃
3וַיִּ֨חַן
שָׁא֜וּל
בְּגִבְעַ֣ת
הַחֲכִילָ֗ה
אֲשֶׁ֛ר
עַל־פְּנֵ֥י
הַיְשִׁימֹ֖ן
א
שמ"א כו 3:
כד 3
עַל־הַדָּ֑רֶךְ
וְדָוִד֙
יֹשֵׁ֣ב
בַּמִּדְבָּ֔ר
ב
שמ"א כו 3:
כג 15
וַיַּ֕רְא
כִּ֣י
בָ֥א
שָׁא֛וּל
אַחֲרָ֖יו
הַמִּדְבָּֽרָה׃
4וַיִּשְׁלַ֥ח
דָּוִ֖ד
מְרַגְּלִ֑ים
וַיֵּ֕דַע
כִּֽי־בָ֥א
שָׁא֖וּל
אֶל־נָכֽוֹןa1Sam.26.4אֶל־נָכוֹןבדיוק, אכן; או, שם של מקום׃
5וַיָּ֣קָם
דָּוִ֗ד
וַיָּבֹא֮
אֶֽל־הַמָּקוֹם֮
אֲשֶׁ֣ר
חָנָה־שָׁ֣ם
שָׁאוּל֒
וַיַּ֣רְא
דָּוִ֗ד
אֶת־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
שָֽׁכַב־שָׁ֣ם
שָׁא֔וּל
א
שמ"א כו 5:
יד 51-50;
יז 57-55
וְאַבְנֵ֥ר
בֶּן־נֵ֖ר
שַׂר־צְבָא֑וֹ
וְשָׁאוּל֙
שֹׁכֵ֣ב
ב
שמ"א כו 5:
יז 20
בַּמַּעְגָּ֔ל
וְהָעָ֖ם
חֹנִ֥ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(סביבתו)
סְבִיבֹתָֽיו׃
6וַיַּ֨עַן
דָּוִ֜ד
וַיֹּ֣אמֶר
׀
אֶל־אֲחִימֶ֣לֶךְ
א
שמ"א כו 6:
ברא' כג 3,
10;
כו 34;
שמות כג 28;
דבר' כ 17;
שמ"ב יא 23;
מל"א ט 20;
יא 1;
יחז' טז 3
הַחִתִּ֗י
ב
שמ"א כו 6:
שמ"ב ב 18,
24,
30;
י 10;
טז 9;
יט 23;
כ 7-6;
כא 17;
כג 18
וְאֶל־אֲבִישַׁ֨י
בֶּן־צְרוּיָ֜ה
אֲחִ֤י
יוֹאָב֙
לֵאמֹ֔ר
ג
שמ"א כו 6:
שפט' ז 11-10
מִֽי־יֵרֵ֥ד
אִתִּ֛י
אֶל־שָׁא֖וּל
אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה
וַיֹּ֣אמֶר
אֲבִישַׁ֔י
אֲנִ֖י
אֵרֵ֥ד
עִמָּֽךְ׃
7וַיָּבֹא֩
דָוִ֨ד
וַאֲבִישַׁ֥י
׀
אֶל־הָעָם֮
לַיְלָה֒
וְהִנֵּ֣ה
שָׁא֗וּל
שֹׁכֵ֤ב
יָשֵׁן֙
בַּמַּעְגָּ֔ל
וַחֲנִית֥וֹ
מְעוּכָֽה־בָאָ֖רֶץa1Sam.26.7מְעוּכָהתקועה, נעוצה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מראשתו)
מְרַאֲשֹׁתָ֑יוb1Sam.26.7מְרַאֲשֹׁתָיוליד ראשו
וְאַבְנֵ֣ר
וְהָעָ֔ם
שֹׁכְבִ֖ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(סביבתו)
סְבִיבֹתָֽיו׃
ס
8וַיֹּ֤אמֶר
אֲבִישַׁי֙
אֶל־דָּוִ֔ד
א
שמ"א כו 8:
כד 4
סִגַּ֨רa1Sam.26.8סִגַּרהסגיר, מסר
אֱלֹהִ֥ים
הַיּ֛וֹם
אֶת־אוֹיִבְךָ֖
בְּיָדֶ֑ךָ
וְעַתָּה֩
אַכֶּ֨נּוּ
נָ֜א
בַּחֲנִ֤ית
וּבָאָ֨רֶץ֙
פַּ֣עַם
אַחַ֔ת
וְלֹ֥א
אֶשְׁנֶ֖ה
לֽוֹb1Sam.26.8אֶשְׁנֶה לוֹלא אצטרך להכות בו פעמיים׃
9וַיֹּ֧אמֶר
דָּוִ֛ד
אֶל־אֲבִישַׁ֖י
אַל־תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ
כִּ֠י
א
שמ"א כו 9:
כד 7‡
מִ֣י
שָׁלַ֥ח
יָד֛וֹ
בִּמְשִׁ֥יחַ
יְהוָ֖ה
וְנִקָּֽה׃
פ
10וַיֹּ֤אמֶר
דָּוִד֙
חַי־יְהוָ֔ה
כִּ֥י
א
שמ"א כו 10:
דבר' לב 35;
שמ"א כה 26,
38;
רומ' יב 19
אִם־יְהוָ֖הa1Sam.26.10כִּי אִםאלא
יִגָּפֶ֑נּוּb1Sam.26.10יִגָּפֶנּוּיהרוג אותו
ב
שמ"א כו 10:
ברא' מז 29;
דבר' לא 14;
יחז' כא 30;
תהל' לז 13
אֽוֹ־יוֹמ֤וֹ
יָבוֹא֙
וָמֵ֔ת
א֧וֹ
ג
שמ"א כו 10:
לא 6
בַמִּלְחָמָ֛ה
יֵרֵ֖ד
וְנִסְפָּֽה׃
11א
שמ"א כו 11:
כד 6,
12
חָלִ֤ילָה
לִּי֙
מֵֽיהוָ֔ה
מִשְּׁלֹ֥חַ
יָדִ֖י
בִּמְשִׁ֣יחַ
יְהוָ֑ה
וְ֠עַתָּה
קַח־נָ֨א
אֶֽת־הַחֲנִ֜ית
אֲשֶׁ֧ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מראשתו)
מְרַאֲשֹׁתָ֛יו
וְאֶת־צַפַּ֥חַתa1Sam.26.11צַפַּחַתכלי חרס שטוח
הַמַּ֖יִם
וְנֵ֥לֲכָה
לָּֽנוּ׃
12וַיִּקַּח֩
דָּוִ֨ד
אֶֽת־הַחֲנִ֜ית
וְאֶת־צַפַּ֤חַת
הַמַּ֨יִם֙
מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י
שָׁא֔וּל
וַיֵּלְכ֖וּ
לָהֶ֑ם
וְאֵ֣ין
רֹאֶה֩
וְאֵ֨ין
יוֹדֵ֜עַ
וְאֵ֣ין
מֵקִ֗יץa1Sam.26.12מֵקִיץמתעורר
כִּ֤י
כֻלָּם֙
יְשֵׁנִ֔ים
כִּ֚י
א
שמ"א כו 12:
ברא' ב 21;
טו 12;
ישע' כט 10
תַּרְדֵּמַ֣ת
יְהוָ֔ה
נָפְלָ֖ה
עֲלֵיהֶֽם׃
13וַיַּעֲבֹ֤ר
דָּוִד֙
הָעֵ֔בֶר
וַיַּעֲמֹ֥ד
עַל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר
מֵֽרָחֹ֑ק
רַ֥ב
הַמָּק֖וֹם
בֵּינֵיהֶֽם׃
14וַיִּקְרָ֨א
דָוִ֜ד
אֶל־הָעָ֗ם
וְאֶל־אַבְנֵ֤ר
בֶּן־נֵר֙
לֵאמֹ֔ר
הֲל֥וֹא
תַעֲנֶ֖ה
אַבְנֵ֑ר
וַיַּ֤עַן
אַבְנֵר֙
וַיֹּ֔אמֶר
מִ֥י
אַתָּ֖ה
קָרָ֥אתָ
אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
פ
15וַיֹּאמֶר֩
דָּוִ֨ד
אֶל־אַבְנֵ֜ר
הֲלוֹא־אִ֣ישׁ
אַתָּ֗ה
וּמִ֤י
כָמ֨וֹךָ֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
וְלָ֨מָּה֙
לֹ֣א
שָׁמַ֔רְתָּ
אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ
הַמֶּ֑לֶךְ
כִּי־בָא֙
אַחַ֣ד
הָעָ֔ם
לְהַשְׁחִ֖ית
אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ
אֲדֹנֶֽיךָ׃
16לֹא־ט֞וֹב
הַדָּבָ֣ר
הַזֶּה֮
אֲשֶׁ֣ר
עָשִׂיתָ֒
חַי־יְהוָ֗ה
כִּ֤י
א
שמ"א כו 16:
כ 31
בְנֵי־מָ֨וֶת֙
אַתֶּ֔ם
אֲשֶׁ֧ר
לֹֽא־שְׁמַרְתֶּ֛ם
עַל־אֲדֹנֵיכֶ֖ם
ב
שמ"א כו 16:
כד 7‡
עַל־מְשִׁ֣יחַ
יְהוָ֑ה
וְעַתָּ֣ה
׀
רְאֵ֗ה
אֵֽי־חֲנִ֥יתa1Sam.26.16אֵיאיפה
הַמֶּ֛לֶךְ
וְאֶת־צַפַּ֥חַת
הַמַּ֖יִם
אֲשֶׁ֥ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מראשתו)
מְרַאֲשֹׁתָֽיו׃
17וַיַּכֵּ֤ר
שָׁאוּל֙
אֶת־ק֣וֹל
דָּוִ֔ד
א
שמ"א כו 17:
כד 16
וַיֹּ֕אמֶר
הֲקוֹלְךָ֥
זֶ֖ה
בְּנִ֣י
דָוִ֑ד
וַיֹּ֣אמֶר
דָּוִ֔ד
קוֹלִ֖י
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּֽלֶךְ׃
18וַיֹּ֕אמֶר
א
שמ"א כו 18:
כד 9,
14-11
לָ֥מָּה
זֶּ֛ה
אֲדֹנִ֥י
רֹדֵ֖ף
אַחֲרֵ֣י
עַבְדּ֑וֹ
כִּ֚י
מֶ֣ה
עָשִׂ֔יתִי
וּמַה־בְּיָדִ֖י
רָעָֽה׃
19וְעַתָּ֗ה
יִֽשְׁמַֽע־נָא֙
אֲדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
אֵ֖ת
דִּבְרֵ֣י
עַבְדּ֑וֹ
א
שמ"א כו 19:
שמ"ב טז 11
אִם־יְהוָ֞ה
הֱסִֽיתְךָ֥
בִי֙
ב
שמ"א כו 19:
ברא' ח 21
יָרַ֣ח
מִנְחָ֔הa1Sam.26.19יָרַח מִנְחָהשיריח את המנחה שאקריב, ז"א שיקבל ברצון את זבחי
ג
שמ"א כו 19:
כד 9
וְאִ֣ם
׀
בְּנֵ֣י
הָאָדָ֗םb1Sam.26.19וְאִם בְּנֵי הָאָדָםאבל אם בני אדם הסיתו אותך נגדי
אֲרוּרִ֥ים
הֵם֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
ד
שמ"א כו 19:
יהושע כב 27-25
כִּֽי־גֵרְשׁ֣וּנִי
הַיּ֗וֹם
מֵהִסְתַּפֵּ֜חַ
בְּנַחֲלַ֤ת
יְהוָה֙
לֵאמֹ֔ר
ה
שמ"א כו 19:
דבר' יג 3,
7,
14
לֵ֥ךְ
עֲבֹ֖ד
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים׃
20וְעַתָּ֗ה
אַל־יִפֹּ֤ל
דָּֽמִי֙
אַ֔רְצָה
מִנֶּ֖גֶד
פְּנֵ֣י
יְהוָ֑ה
כִּֽי־יָצָ֞א
מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֗ל
לְבַקֵּשׁ֙
א
שמ"א כו 20:
כד 14
אֶת־פַּרְעֹ֣שׁ
אֶחָ֔ד
ב
שמ"א כו 20:
איכה ג 52
כַּאֲשֶׁ֛ר
יִרְדֹּ֥ף
הַקֹּרֵ֖אa1Sam.26.20הַקֹּרֵאמן עוף, תרנגול מדבר
בֶּהָרִֽים׃
21וַיֹּאמֶר֩
שָׁא֨וּל
א
שמ"א כו 21:
שמות ט 27;
י 16;
שמ"א טו 24,
30;
כד 17
חָטָ֜אתִי
שׁ֣וּב
בְּנִֽי־דָוִ֗ד
כִּ֠י
לֹֽא־אָרַ֤ע
לְךָ֙
ע֔וֹד
תַּ֠חַת
אֲשֶׁ֨ר
ב
שמ"א כו 21:
תהל' עב 14;
קטז 15
יָקְרָ֥ה
נַפְשִׁ֛י
בְּעֵינֶ֖יךָ
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
הִנֵּ֥ה
ג
שמ"א כו 21:
יג 13;
שמ"ב כד 10
הִסְכַּ֛לְתִּיa1Sam.26.21הִסְכַּלְתִּיעשיתי שטות, מעשה סכלות
וָאֶשְׁגֶּ֖ה
הַרְבֵּ֥ה
מְאֹֽד׃
22וַיַּ֤עַן
דָּוִד֙
וַיֹּ֔אמֶר
הִנֵּ֖ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(החנית)
חֲנִ֣ית
הַמֶּ֑לֶךְ
וְיַעֲבֹ֛ר
אֶחָ֥ד
מֵֽהַנְּעָרִ֖ים
וְיִקָּחֶֽהָ׃
23א
שמ"א כו 23:
כד 19;
תהל' ז 9;
יח 21;
סב 13;
משלי יא 31
וַֽיהוָה֙
יָשִׁ֣יב
לָאִ֔ישׁ
אֶת־צִדְקָת֖וֹ
וְאֶת־אֱמֻנָת֑וֹ
אֲשֶׁר֩
נְתָנְךָ֨
יְהוָ֤ה
׀
הַיּוֹם֙
בְּיָ֔ד
ב
שמ"א כו 23:
כד 12
וְלֹ֣א
אָבִ֔יתִיa1Sam.26.23לֹא אָבִיתִילא רציתי
לִשְׁלֹ֥חַ
יָדִ֖י
ג
שמ"א כו 23:
כד 7‡
בִּמְשִׁ֥יחַ
יְהוָֽה׃
24וְהִנֵּ֗ה
כַּאֲשֶׁ֨ר
גָּדְלָ֧ה
נַפְשְׁךָ֛
הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
בְּעֵינָ֑י
כֵּ֣ן
תִּגְדַּ֤ל
נַפְשִׁי֙
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֔ה
א
שמ"א כו 24:
תהל' נד 9
וְיַצִּלֵ֖נִי
מִכָּל־צָרָֽה׃
פ
25וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד א שמ"א כו 25: כד 19 בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל ב שמ"א כו 25: כד 22 וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ׃ פ