מלכים א ט
מלכים א פרק ט
התגלות ה' אל שלמה בשנית
1א מל"א ט 1: דהי"ב ז 11 וַיְהִי֙ כְּכַלּ֣וֹתa1Kgs.9.1כְּכַלּוֹתכאשר גמר שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֥וֹת אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה ב מל"א ט 1: ז 2-1 וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵת֙ ג מל"א ט 1: דהי"ב ח 6 כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֽׂוֹת׃ פ
2א
מל"א ט 2:
ג 5;
יא 9;
דהי"ב א 7
וַיֵּרָ֧א
יְהוָ֛ה
אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה
שֵׁנִ֑ית
כַּאֲשֶׁ֛ר
נִרְאָ֥ה
אֵלָ֖יו
בְּגִבְעֽוֹן׃
3וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלָ֗יו
א
מל"א ט 3:
ברא' יז 20;
מל"ב יט 20;
כ 5;
ישע' לח 5
שָׁ֠מַעְתִּי
ב
מל"א ט 3:
פיל' ד 6
אֶת־תְּפִלָּתְךָ֣
וְאֶת־תְּחִנָּתְךָ֮
אֲשֶׁ֣ר
הִתְחַנַּ֣נְתָּה
לְפָנַי֒
הִקְדַּ֗שְׁתִּי
אֶת־הַבַּ֤יִת
הַזֶּה֙
אֲשֶׁ֣ר
בָּנִ֔תָה
ג
מל"א ט 3:
דבר' יב 5‡
לָשֽׂוּם־שְׁמִ֥י
שָׁ֖ם
עַד־עוֹלָ֑ם
ד
מל"א ט 3:
דבר' יא 12;
מל"א ח 29;
דהי"ב ו 40
וְהָי֨וּ
עֵינַ֧י
וְלִבִּ֛י
שָׁ֖ם
כָּל־הַיָּמִֽים׃
4וְאַתָּ֞ה
א
מל"א ט 4:
ברא' ה 22‡
אִם־תֵּלֵ֣ךְ
לְפָנַ֗י
כַּאֲשֶׁ֨ר
הָלַ֜ךְ
דָּוִ֤ד
אָבִ֨יךָ֙
ב
מל"א ט 4:
תהל' עח 72;
לוקס א 6
בְּתָם־לֵבָ֣ב
וּבְיֹ֔שֶׁר
לַעֲשׂ֕וֹת
כְּכֹ֖ל
אֲשֶׁ֣ר
צִוִּיתִ֑יךָ
חֻקַּ֥י
וּמִשְׁפָּטַ֖י
תִּשְׁמֹֽר׃
5א
מל"א ט 5:
שמ"ב ז 12,
16;
מל"א ו 12;
דהי"א כב 10
וַהֲקִ֨מֹתִ֜יa1Kgs.9.5הֲקִמֹתִיאבסס, אקים
אֶת־כִּסֵּ֧א
מַֽמְלַכְתְּךָ֛
עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל
לְעֹלָ֑ם
כַּאֲשֶׁ֣ר
דִּבַּ֗רְתִּי
עַל־דָּוִ֤ד
אָבִ֨יךָ֙
לֵאמֹ֔ר
ב
מל"א ט 5:
ב 4;
ח 25
לֹֽא־יִכָּרֵ֤תb1Kgs.9.5לֹא־יִכָּרֵתלא יהיה חסר
לְךָ֙
אִ֔ישׁ
מֵעַ֖ל
כִּסֵּ֥א
יִשְׂרָאֵֽל׃
6א
מל"א ט 6:
שמ"ב ז 16-14;
תהל' פט 33-31;
דהי"א כח 9
אִם־שׁ֨וֹב
תְּשֻׁב֜וּן
אַתֶּ֤ם
וּבְנֵיכֶם֙
מֵֽאַחֲרַ֔יa1Kgs.9.6אִם... מֵאַחֲרַיאם תפסיקו ללכת אחריי
וְלֹ֤א
תִשְׁמְרוּ֙
מִצְוֺתַ֣י
חֻקֹּתַ֔י
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לִפְנֵיכֶ֑ם
וַהֲלַכְתֶּ֗ם
וַעֲבַדְתֶּם֙
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם
לָהֶֽם׃
7א
מל"א ט 7:
ויק' יח 29-24;
דבר' ד 26;
מל"ב יז 23
וְהִכְרַתִּ֣יa1Kgs.9.7הִכְרַתִּיאשמיד
אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל
מֵעַ֨ל
פְּנֵ֤י
הָאֲדָמָה֙
אֲשֶׁ֣ר
נָתַ֣תִּי
לָהֶ֔ם
ב
מל"א ט 7:
ירמ' ז 14-9;
מתי כג 38;
לוקס יג 35
וְאֶת־הַבַּ֨יִת֙
אֲשֶׁ֣ר
הִקְדַּ֣שְׁתִּי
לִשְׁמִ֔י
אֲשַׁלַּ֖ח
מֵעַ֣ל
פָּנָ֑יb1Kgs.9.7אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָיאדחה
ג
מל"א ט 7:
דבר' כח 37;
ירמ' כד 9;
יחז' יד 8;
תהל' מד 15;
סט 12;
איוב יז 6;
דהי"ב ז 20
וְהָיָ֧ה
יִשְׂרָאֵ֛ל
לְמָשָׁ֥ל
וְלִשְׁנִינָ֖הc1Kgs.9.7לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָהדוגמה, סמל לחרפה וללעג
בְּכָל־הָעַמִּֽים׃
8א
מל"א ט 8:
מל"ב כה 9;
דהי"ב לו 19
וְהַבַּ֤יִת
הַזֶּה֙
יִהְיֶ֣ה
עֶלְי֔וֹןa1Kgs.9.8יִהְיֶה עֶלְיוֹןבפסוק המקביל בדהי"ב ז 21: "היה עליון", כלומר שהיה עליון לפני שחטאו או שהיה אמור להיות עליון
כָּל־עֹבֵ֥ר
עָלָ֖יו
יִשֹּׁ֣םb1Kgs.9.8יִשֹּׁםישתומם
ב
מל"א ט 8:
ירמ' יט 8;
מט 17;
נ 13;
יחז' כז 36;
צפנ' ב 15;
איוב כז 23;
איכה ב 16-15
וְשָׁרָ֑קc1Kgs.9.8וְשָׁרָקוישרוק מתימהון
וְאָמְר֗וּ
ג
מל"א ט 8:
דבר' כט 25-23;
ירמ' כב 9-8;
דהי"ב ז 21
עַל־מֶ֨ה
עָשָׂ֤ה
יְהוָה֙
כָּ֔כָה
לָאָ֥רֶץ
הַזֹּ֖את
וְלַבַּ֥יִת
הַזֶּֽה׃
9וְאָמְר֗וּ
א
מל"א ט 9:
דבר' כט 27-24;
לא 16‡;
ירמ' ב 13-10
עַל֩
אֲשֶׁ֨ר
עָזְב֜וּ
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֗ם
אֲשֶׁ֨ר
ב
מל"א ט 9:
שמות ו 6‡
הוֹצִ֣יא
אֶת־אֲבֹתָם֮
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַיִם֒
וַֽיַּחֲזִ֨קוּ֙
ג
מל"א ט 9:
ח 60‡
בֵּאלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וישתחו)
וַיִּשְׁתַּחֲו֥וּ
לָהֶ֖ם
וַיַּעַבְדֻ֑ם
עַל־כֵּ֗ן
הֵבִ֤יא
יְהוָה֙
עֲלֵיהֶ֔ם
אֵ֥ת
כָּל־הָרָעָ֖ה
הַזֹּֽאת׃
פ
יתר פעילויותיו של שלמה
10א מל"א ט 10: דהי"ב ח 1 וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙a1Kgs.9.10מִקְצֵהבתום, אחרי ב מל"א ט 10: ו 1, 38-37; ז 1; ט 1 עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֔ה אֲשֶׁר־בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־שְׁנֵ֣י הַבָּתִּ֑ים אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 11א מל"א ט 11: ה 24 חִירָ֣ם מֶֽלֶךְ־צֹ֠ר נִשָּׂ֨א אֶת־שְׁלֹמֹ֜הa1Kgs.9.11נִשָּׂא אֶת־שְׁלֹמֹהסיפק לשלמה בַּעֲצֵי֩ אֲרָזִ֨ים וּבַעֲצֵ֧י בְרוֹשִׁ֛ים וּבַזָּהָ֖ב לְכָל־חֶפְצ֑וֹ אָ֡ז יִתֵּן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֤ה לְחִירָם֙ עֶשְׂרִ֣ים עִ֔יר ב מל"א ט 11: יהושע כ 7; כא 32; מל"ב טו 29; ישע' ח 23; דהי"א ו 61; מתי ב 22; ג 13 בְּאֶ֖רֶץ הַגָּלִֽיל׃ 12וַיֵּצֵ֤א חִירָם֙ א מל"א ט 12: יהושע יט 29 מִצֹּ֔ר לִרְאוֹת֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָתַן־ל֖וֹ שְׁלֹמֹ֑ה וְלֹ֥א יָשְׁר֖וּa1Kgs.9.12לֹא יָשְׁרוּלא מצאו חן בְּעֵינָֽיו׃ 13וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י אָחִ֑י וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ אֶ֣רֶץ א מל"א ט 13: יהושע יט 27 כָּב֔וּלa1Kgs.9.13כָּבוּללא ברור פירוש המילה. יוסף בן־מתתיהו אומר שהמילה "כבול" בשפה הפניקית משמעותה "אי־רצון". יש מפרשים "ארץ טיט" שהרגל שוקעת באדמה, ויש שמפרשים "ארץ כבולה" עצורה מלהניב פרי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ
14וַיִּשְׁלַ֥ח
חִירָ֖ם
לַמֶּ֑לֶךְ
מֵאָ֥ה
וְעֶשְׂרִ֖ים
כִּכַּ֥ר
זָהָֽב׃
15וְזֶ֨ה
א
מל"א ט 15:
ד 6‡
דְבַר־הַמַּ֜ס
ב
מל"א ט 15:
ה 13
אֲשֶֽׁר־הֶעֱלָ֣ה
׀
הַמֶּ֣לֶךְ
שְׁלֹמֹ֗ה
לִבְנוֹת֩
אֶת־בֵּ֨ית
יְהוָ֤ה
וְאֶת־בֵּיתוֹ֙
ג
מל"א ט 15:
שמ"ב ה 9;
מל"א ט 24
וְאֶת־הַמִּלּ֔וֹאa1Kgs.9.15הַמִּלּוֹאמובן לא ברור. אולי מגדל או מצודה שנבנתה על יסוד מילוי עפר ואבנים, או שם המקום השקוע שמילאו אותו
וְאֵ֖ת
חוֹמַ֣ת
יְרוּשָׁלִָ֑ם
ד
מל"א ט 15:
יהושע יא 1‡
וְאֶת־חָצֹ֥ר
ה
מל"א ט 15:
יהושע יז 11‡
וְאֶת־מְגִדּ֖וֹ
ו
מל"א ט 15:
יהושע י 33‡
וְאֶת־גָּֽזֶר׃
16פַּרְעֹ֨ה
מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֜יִם
עָלָ֗ה
וַיִּלְכֹּ֤ד
אֶת־גֶּ֨זֶר֙
וַיִּשְׂרְפָ֣הּ
בָּאֵ֔שׁ
א
מל"א ט 16:
יהושע טז 10;
שפט' א 29
וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י
הַיֹּשֵׁ֥ב
בָּעִ֖יר
הָרָ֑ג
ב
מל"א ט 16:
ג 1;
ז 8
וַֽיִּתְּנָהּ֙
שִׁלֻּחִ֔יםa1Kgs.9.16שִׁלֻּחִיםמתנת נישואים
לְבִתּ֖וֹ
אֵ֥שֶׁת
שְׁלֹמֹֽה׃
17וַיִּ֤בֶן
שְׁלֹמֹה֙
אֶת־גָּ֔זֶר
א
מל"א ט 17:
יהושע טז 3‡
וְאֶת־בֵּ֥ית
חֹרֹ֖ן
תַּחְתּֽוֹן׃
18א
מל"א ט 18:
יהושע יט 44
וְאֶֽת־בַּעֲלָ֛ת
וְאֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תמר)
תַּדְמֹ֥ר
בַּמִּדְבָּ֖ר
בָּאָֽרֶץ׃
19וְאֵ֨ת
כָּל־עָרֵ֤י
הַֽמִּסְכְּנוֹת֙a1Kgs.9.19הַמִּסְכְּנוֹתמחסנים לתבואה שהביאו התושבים כמס לממשלה
אֲשֶׁ֣ר
הָי֣וּ
לִשְׁלֹמֹ֔ה
וְאֵת֙
א
מל"א ט 19:
י 26;
דהי"ב א 14
עָרֵ֣י
הָרֶ֔כֶבb1Kgs.9.19הָרֶכֶבהמרכבות
וְאֵ֖ת
עָרֵ֣י
ב
מל"א ט 19:
ה 6
הַפָּרָשִׁ֑ים
וְאֵ֣ת
׀
ג
מל"א ט 19:
ט 1
חֵ֣שֶׁק
שְׁלֹמֹ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
חָשַׁק֙c1Kgs.9.19חֵשֶׁק... חָשַׁקכל מה שרצה שלמה
לִבְנ֤וֹת
בִּירוּשָׁלִַ֨ם֙
וּבַלְּבָנ֔וֹן
וּבְכֹ֖ל
אֶ֥רֶץ
מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
20א
מל"א ט 20:
ברא' טו 21-18
כָּל־הָ֠עָם
הַנּוֹתָ֨ר
מִן־הָאֱמֹרִ֜י
ב
מל"א ט 20:
שמ"א כו 6‡
הַחִתִּ֤י
הַפְּרִזִּי֙
הַחִוִּ֣י
וְהַיְבוּסִ֔י
אֲשֶׁ֛ר
לֹֽא־מִבְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
הֵֽמָּה׃
21א
מל"א ט 21:
שפט' ג 5-1
בְּנֵיהֶ֗ם
אֲשֶׁ֨ר
נֹתְר֤וּ
אַחֲרֵיהֶם֙
בָּאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֧ר
ב
מל"א ט 21:
יהושע טו 63;
יז 13-12;
שפט' א 21,
33-27
לֹֽא־יָכְל֛וּ
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
לְהַֽחֲרִימָ֑םa1Kgs.9.21לְהַחֲרִימָםלהשמיד אותם
וַיַּעֲלֵ֤ם
שְׁלֹמֹה֙
ג
מל"א ט 21:
ד 6‡
לְמַס־עֹבֵ֔דb1Kgs.9.21יַּעֲלֵם... עֹבֵדשלמה הטיל עליהם לעבודה כפיה
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
22א
מל"א ט 22:
ויק' כה 39
וּמִבְּנֵי֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
לֹֽא־נָתַ֥ן
שְׁלֹמֹ֖ה
עָ֑בֶדa1Kgs.9.22לֹא... עָבֶדלא שעבד
ב
מל"א ט 22:
שמ"א ח 12-11
כִּי־הֵ֞ם
אַנְשֵׁ֣י
הַמִּלְחָמָ֗ה
וַעֲבָדָיו֙
וְשָׂרָ֣יו
וְשָׁלִשָׁ֔יוb1Kgs.9.22שָׁלִשָׁיוקציניו, מפקדי צבאו
וְשָׂרֵ֥י
רִכְבּ֖וֹ
וּפָרָשָֽׁיו׃
ס
23אֵ֣לֶּה
׀
א
מל"א ט 23:
דהי"ב ח 10
שָׂרֵ֣י
הַנִּצָּבִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
עַל־הַמְּלָאכָה֙
לִשְׁלֹמֹ֔ה
חֲמִשִּׁ֖ים
וַחֲמֵ֣שׁ
מֵא֑וֹת
ב
מל"א ט 23:
ה 30;
יחז' לד 4;
דהי"ב ח 10
הָרֹדִ֣יםa1Kgs.9.23הָרֹדִיםהשולטים
בָּעָ֔ם
הָעֹשִׂ֖ים
בַּמְּלָאכָֽה׃
24אַ֣ךְ
א
מל"א ט 24:
ג 1;
ז 8
בַּת־פַּרְעֹ֗ה
עָֽלְתָה֙
ב
מל"א ט 24:
ב 10‡
מֵעִ֣יר
דָּוִ֔ד
אֶל־בֵּיתָ֖הּ
אֲשֶׁ֣ר
בָּֽנָה־לָ֑הּ
אָ֖ז
בָּנָ֥ה
ג
מל"א ט 24:
ט 15;
יא 27;
דהי"ב לב 5
אֶת־הַמִּלּֽוֹא׃
25וְהֶעֱלָ֣ה
שְׁלֹמֹ֡ה
א
מל"א ט 25:
שמות כג 17-14;
לד 23-22;
דבר' טז 16
שָׁלֹשׁ֩
פְּעָמִ֨ים
בַּשָּׁנָ֜ה
עֹל֣וֹת
ב
מל"א ט 25:
ויק' ג 1‡
וּשְׁלָמִ֗ים
ג
מל"א ט 25:
דהי"ב ד 1
עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙
אֲשֶׁ֣ר
בָּנָ֣ה
לַיהוָ֔ה
ד
מל"א ט 25:
שמות ל 35‡
וְהַקְטֵ֣ירa1Kgs.9.25הַקְטֵירהעלה קטורת
אִתּ֔וֹ
אֲשֶׁ֖ר
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
וְשִׁלַּ֖ם
אֶת־הַבָּֽיִתb1Kgs.9.25שִׁלַּם אֶת־הַבָּיִתהשלים את בניית הבית ועבודתו׃
26א
מל"א ט 26:
כב 49
וָאֳנִ֡יa1Kgs.9.26אֳנִיצי אניות
עָשָׂה֩
הַמֶּ֨לֶךְ
שְׁלֹמֹ֜ה
ב
מל"א ט 26:
במד' לג 36-35;
דבר' ב 8;
מל"א כב 48;
דהי"ב ח 17;
כ 36
בְּעֶצְיֽוֹן־גֶּ֨בֶר
אֲשֶׁ֧ר
אֶת־אֵל֛וֹתb1Kgs.9.26אֶת־אֵלוֹתקרוב לאילות
עַל־שְׂפַ֥ת
ג
מל"א ט 26:
במד' לג 10‡
יַם־ס֖וּף
בְּאֶ֥רֶץ
אֱדֽוֹם׃
27א
מל"א ט 27:
ה 6,
9;
י 11
וַיִּשְׁלַ֨ח
חִירָ֤ם
בָּֽאֳנִי֙
אֶת־עֲבָדָ֔יו
אַנְשֵׁ֣י
אֳנִיּ֔וֹת
יֹדְעֵ֖י
הַיָּ֑ם
עִ֖םa1Kgs.9.27עִםלעבוד יחד עם
עַבְדֵ֥י
שְׁלֹמֹֽה׃
28וַיָּבֹ֣אוּ
א
מל"א ט 28:
י 11;
כב 48;
ישע' יג 12;
תהל' מה 10;
דהי"א כט 4;
דהי"ב ח 18;
ט 10
אוֹפִ֔ירָה
וַיִּקְח֤וּ
מִשָּׁם֙
ב
מל"א ט 28:
קהלת ב 8
זָהָ֔ב
אַרְבַּע־מֵא֥וֹת
וְעֶשְׂרִ֖ים
כִּכָּ֑רa1Kgs.9.28אַרְבַּע... כִּכָּרכ־15 טונות
וַיָּבִ֖אוּ
אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ
שְׁלֹמֹֽה׃
פ