מלכים א ז

מלכים א פרק ז

מפעל הבנייה של שלמה

1^א מל"א ז 1: ג 1; ט 10; דהי"ב ח 1 וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ בָּנָ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְכַ֖ל^a1Kgs.7.1יְכַלהשלים אֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ׃ 2וַיִּ֜בֶן ^א מל"א ז 2: י 17, 21; דהי"ב ט 16 אֶת־בֵּ֣ית ׀ יַ֣עַר הַלְּבָנ֗וֹן^a1Kgs.7.2בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹןנקרא כך על שם עמודי הארזים שבו מֵאָ֨ה אַמָּ֤ה^b1Kgs.7.2אַמָּהאורך של כחצי מטר אָרְכּוֹ֙ וַחֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָת֑וֹ^c1Kgs.7.2מֵאָה אַמָּה... וַחֲמִשִּׁים אַמָּה... וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ50 מטר אורכו, 25 מטר רוחבו, 15 מטר גובהו עַ֗ל אַרְבָּעָה֙ טוּרֵי֙ עַמּוּדֵ֣י אֲרָזִ֔ים וּכְרֻת֥וֹת^d1Kgs.7.2כְרֻתוֹתקורות אֲרָזִ֖ים עַל־הָעַמּוּדִֽים׃ 3וְסָפֻ֣ן^a1Kgs.7.3סָפֻןתקרה; או, מצופה בָּאֶ֗רֶז מִמַּ֨עַל֙ עַל־הַצְּלָעֹת֙^b1Kgs.7.3צְּלָעֹתלוחות, קרשים; או, תאים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָֽעַמּוּדִ֔ים אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר הַטּֽוּר׃ 4וּשְׁקֻפִ֖ים^a1Kgs.7.4שְׁקֻפִיםחלונות שְׁלֹשָׁ֣ה טוּרִ֑ים וּמֶחֱזָ֥ה אֶל־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים^b1Kgs.7.4מֶחֱזָה... פְּעָמִיםהחלונות פנו זה אל זה בשלוש שורות׃ 5וְכָל־הַפְּתָחִ֥ים וְהַמְּזוּז֖וֹת רְבֻעִ֣ים^a1Kgs.7.5רְבֻעִיםריבוע או מלבן שָׁ֑קֶף^b1Kgs.7.5שָׁקֶףחלון מעל הפתח שאפשר להציץ דרכו וּמ֧וּל מֶחֱזָ֛ה אֶל־מֶחֱזָ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 6וְאֵ֨ת אוּלָ֤ם הָֽעַמּוּדִים֙ עָשָׂ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְאוּלָם֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם^a1Kgs.7.6אוּלָם עַל־פְּנֵיהֶםלפניו אולם כניסה וְעַמֻּדִ֥ים^b1Kgs.7.6עַמֻּדִיםשני העמודים שעמדו בכניסה, יכין ובועז ^א מל"א ז 6: יחז' מא 26-25 וְעָ֖ב^c1Kgs.7.6עָבקורת עץ גדולה ועבה עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 7וְאוּלָ֤ם הַכִּסֵּא֙^a1Kgs.7.7הַכִּסֵּאכס המשפט, כס המלך אֲשֶׁ֣ר ^א מל"א ז 7: תהל' קכב 5; משלי כ 8 יִשְׁפָּט־שָׁ֔ם אֻלָ֥ם הַמִּשְׁפָּ֖ט עָשָׂ֑ה ^ב מל"א ז 7: ו 16-15 וְסָפ֣וּן בָּאֶ֔רֶז מֵהַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקַּרְקָֽע^b1Kgs.7.7סָפוּן... הַקַּרְקָעמכוסה בעץ ארז מן הרצפה ועד התקרה׃ 8וּבֵיתוֹ֩^a1Kgs.7.8בֵיתוֹבית המלך אֲשֶׁר־יֵ֨שֶׁב שָׁ֜ם חָצֵ֣ר הָאַחֶ֗רֶת^b1Kgs.7.8חָצֵר הָאַחֶרֶתהחצר האחורית מִבֵּית֙ לָֽאוּלָ֔ם כַּמַּֽעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה הָיָ֑ה^c1Kgs.7.8כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָההיה לו מבנה דומה ^א מל"א ז 8: ט 24; דהי"ב ח 11 וּבַ֜יִת יַעֲשֶׂ֤ה לְבַת־פַּרְעֹה֙ ^ב מל"א ז 8: ג 1 אֲשֶׁ֣ר לָקַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה כָּאוּלָ֖ם הַזֶּֽה׃ 9כָּל־אֵ֜לֶּה אֲבָנִ֤ים יְקָרֹת֙^a1Kgs.7.9יְקָרֹתכבדות כְּמִדֹּ֣ת ^א מל"א ז 9: יחז' מ 42 גָּזִ֔ית^b1Kgs.7.9כְּמִדֹּת גָּזִיתבמידות המקובלות של אבני גזית מְגֹרָר֥וֹת בַּמְּגֵרָ֖ה^c1Kgs.7.9מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָהמחולקות היטב; המגירה הייתה כלי להחלקת אבני גזית ולליטושן מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וּמִמַּסָּד֙^d1Kgs.7.9מַּסָּדיסוד, בסיס עַד־הַטְּפָח֔וֹת^e1Kgs.7.9טְּפָחוֹתקורת גג הבניין וּמִח֖וּץ עַד־הֶחָצֵ֥ר הַגְּדוֹלָֽה׃ 10וּמְיֻסָּ֕ד^a1Kgs.7.10מְיֻסָּדיסודות המבנה נבנו מ... אֲבָנִ֥ים יְקָר֖וֹת אֲבָנִ֣ים גְּדֹל֑וֹת אַבְנֵי֙ עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת וְאַבְנֵ֖י שְׁמֹנֶ֥ה אַמּֽוֹת^b1Kgs.7.10אֲבָנִים... אַמּוֹתאבנים באורך של ארבעה או חמישה מטרים׃ 11וּמִלְמַ֗עְלָה אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת כְּמִדּ֥וֹת גָּזִ֖ית וָאָֽרֶז׃ 12^א מל"א ז 12: ו 36 וְחָצֵ֨ר הַגְּדוֹלָ֜ה סָבִ֗יב שְׁלֹשָׁה֙ טוּרִ֣ים גָּזִ֔ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֣ת^a1Kgs.7.12כְּרֻתֹתקורות אֲרָזִ֑ים וְלַחֲצַ֧ר^b1Kgs.7.12וְלַחֲצַרכמו גם חצר בֵּית־יְהוָ֛ה ^ב מל"א ז 12: יחז' ח 3‡ הַפְּנִימִ֖ית ^ג מל"א ז 12: ז 6 וּלְאֻלָ֥ם הַבָּֽיִת׃ פ

עבודת חירם במקדש

(דהי"ב ג 15 – ה 1)

13^א מל"א ז 13: דהי"ב ב 13-12; ד 11 וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת־חִירָ֖ם מִצֹּֽר^a1Kgs.7.13מִצֹּרעיר פיניקית צפונית לישראל על חוף הים׃ 14בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ^a1Kgs.7.14חֹרֵשׁאומן נְחֹשֶׁת֒ ^א מל"א ז 14: שמות כח 3; לא 3; לה 31; לו 1 וַ֠יִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כָּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה ^ב מל"א ז 14: דהי"ב ד 16-11 וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּֽוֹ׃ 15וַיָּ֛צַר ^א מל"א ז 15: מל"ב כה 17; ירמ' כז 19; נב 21; יחז' מ 49; דהי"ב ג 15; ד 12 אֶת־שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה^a1Kgs.7.15שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּהכתשעה מטרים קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב^b1Kgs.7.15וְחוּט... יָסֹבוהיקפו כשישה מטרים אֶת־הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי^c1Kgs.7.15אֶת־הָעַמּוּד הַשֵּׁנִיוגם העמוד השני׃ 16^א מל"א ז 16: ז 41 וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל־רָאשֵׁ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת^a1Kgs.7.16חָמֵשׁ אַמּוֹתכ־5‏.2 מטר קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 17שְׂבָכִ֞ים מַעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה^a1Kgs.7.17שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָהקישוטים בצורת רשת; או, בצורת עלי כותרת או לולבי דקל גְּדִלִים֙ מַעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת^b1Kgs.7.17גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹתחוטים בצורת שלשלות לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 18וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים^a1Kgs.7.18שְׁנֵי טוּרִיםשל רימונים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָֽרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 19וְכֹֽתָרֹ֗ת אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה שׁוּשַׁ֣ן^a1Kgs.7.19מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁןצורות של פרחי שושנה בָּֽאוּלָ֑ם אַרְבַּ֖ע אַמּֽוֹת׃ 20וְכֹתָרֹ֗ת עַל־שְׁנֵי֙ הָֽעַמּוּדִ֔ים גַּם־מִמַּ֨עַל֙ מִלְּעֻמַּ֣ת הַבֶּ֔טֶן^a1Kgs.7.20הַבֶּטֶןהחלק הבולט שבאמצע העמוד אֲשֶׁ֖ר לְעֵ֣בֶר^b1Kgs.7.20לְעֵבֶרליד ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (שבכה) הַשְּׂבָכָ֑ה ^א מל"א ז 20: ז 42; ירמ' נב 23; דהי"ב ג 16; ד 13 וְהָרִמּוֹנִ֤ים מָאתַ֨יִם֙ טֻרִ֣ים סָבִ֔יב עַ֖ל הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 21^א מל"א ז 21: דהי"ב ג 17 וַיָּ֨קֶם֙^a1Kgs.7.21יָּקֶםהוא הקים ^ב מל"א ז 21: התג' ג 12 אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים ^ג מל"א ז 21: ו 3 לְאֻלָ֖ם^b1Kgs.7.21לְאֻלָםבאולם הכניסה הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֨קֶם֙ אֶת־הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ 22וְעַ֛ל רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים מַעֲשֵׂ֣ה שׁוֹשָׁ֑ן וַתִּתֹּ֖ם^a1Kgs.7.22וַתִּתֹּםוכך סיים מְלֶ֥אכֶת הָעַמּוּדִֽים׃ 23^א מל"א ז 23: דהי"ב ד 2 וַיַּ֥עַשׂ ^ב מל"א ז 23: מל"ב טז 17; כה 13 אֶת־הַיָּ֖ם^a1Kgs.7.23הַיָּםקערה, מכָל מים גדול מנחושת מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ^b1Kgs.7.23מִשְּׂפָתוֹ עַד־שְׂפָתוֹקוטרו עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ^c1Kgs.7.23חָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹגובהו כ־5‏.2 מטר ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (וקוה) וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב^d1Kgs.7.23יָסֹב אֹתוֹ סָבִיבהיקפו׃ 24^א מל"א ז 24: ו 18 וּפְקָעִים֩^a1Kgs.7.24פְקָעִיםניצנים, פרחים שעומדים להפתח מִתַּ֨חַת לִשְׂפָת֤וֹ ׀ סָבִיב֙ סֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה ^ב מל"א ז 24: דהי"ב ד 3 מַקִּפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנֵ֤י טוּרִים֙ הַפְּקָעִ֔ים יְצֻקִ֖ים בִּיצֻקָתֽוֹ^b1Kgs.7.24יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹהיו יצוקים בגוש אחד עם הים, לא בנפרד׃ 25^א מל"א ז 25: ירמ' נב 20; דהי"ב ד 5-4 עֹמֵ֞ד עַל־שְׁנֵ֧י עָשָׂ֣ר^a1Kgs.7.25שְׁנֵי עָשָׂרשנים־עשר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה ׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכָל־אֲחֹֽרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה^b1Kgs.7.25כָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָהפני הבקרים פנו כלפי חוץ׃ 26וְעָבְי֣וֹ טֶ֔פַח^a1Kgs.7.26טֶפַחרוחב ארבע אצבעות, כשמונה ס"מ וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן^b1Kgs.7.26כְּמַעֲשֵׂה... שׁוֹשָׁןדומה לשפת כוס, לראש פרח שושנה אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל^c1Kgs.7.26אַלְפַּיִם בַּת יָכִילחולקים על נפח הבת; נפח הים היה או 44,000 או 88,000 ליטר׃ פ

27^א מל"א ז 27: ז 38; מל"ב כה 13; דהי"ב ד 14 וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַמְּכֹנ֛וֹת^a1Kgs.7.27מְּכֹנוֹתכנים או בסיסים לכיורות; למרות שהיו להם גלגלים, הם נועדו לעמוד במקום קבוע עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃ 28וְזֶ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַמְּכוֹנָ֖ה מִסְגְּרֹ֣ת לָהֶ֑ם וּמִסְגְּרֹ֖ת בֵּ֥ין הַשְׁלַבִּֽים^a1Kgs.7.28שְׁלַבִּיםדפנות, מעין פנלים בצִדי המכונה; או, מין ברזים להורדת המים מהכיור׃ 29וְעַֽל־הַמִּסְגְּר֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בֵּ֣ין הַשְׁלַבִּ֗ים אֲרָי֤וֹת ׀ בָּקָר֙ וּכְרוּבִ֔ים וְעַל־הַשְׁלַבִּ֖ים כֵּ֣ן מִמָּ֑עַל וּמִתַּ֨חַת֙ לַאֲרָי֣וֹת וְלַבָּקָ֔ר לֹי֖וֹת מַעֲשֵׂ֥ה מוֹרָֽד^a1Kgs.7.29כֵּן... מוֹרָדסוג של קישוט בנחושת, אולי בצורת זֵרים׃ 30וְאַרְבָּעָה֩ אוֹפַנֵּ֨י נְחֹ֜שֶׁת^a1Kgs.7.30אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁתגלגלים מנחושת לַמְּכוֹנָ֤ה הָֽאַחַת֙ וְסַרְנֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת וְאַרְבָּעָ֥ה פַעֲמֹתָ֖יו^b1Kgs.7.30פַעֲמֹתָיורגליו כְּתֵפֹ֣ת^c1Kgs.7.30כְּתֵפֹתתושבות, משענים לָהֶ֑ם מִתַּ֤חַת לַכִּיֹּר֙ הַכְּתֵפֹ֣ת יְצֻק֔וֹת מֵעֵ֥בֶר אִ֖ישׁ^d1Kgs.7.30מֵעֵבֶר אִישׁליד כל אחת לֹיֽוֹת^e1Kgs.7.30לֹיוֹתזרים׃ 31וּ֠פִיהוּ מִבֵּ֨ית לַכֹּתֶ֤רֶת וָמַ֨עְלָה֙ בָּֽאַמָּ֔ה^a1Kgs.7.31פִיהוּ... בָּאַמָּהפתח הכיור (או המכונה) בלט 50 ס"מ מעל לכתר וּפִ֨יהָ֙ עָגֹ֣ל מַעֲשֵׂה־כֵ֔ן^b1Kgs.7.31מַעֲשֵׂה־כֵןכַּן, מעמד, בסיס אַמָּ֖ה וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֑ה וְגַם־עַל־פִּ֨יהָ֙ מִקְלָע֔וֹת^c1Kgs.7.31מִקְלָעוֹתציורים חרוטים וּמִסְגְּרֹתֵיהֶ֥ם מְרֻבָּע֖וֹת לֹ֥א עֲגֻלּֽוֹת׃ 32וְאַרְבַּ֣עַת הָאֽוֹפַנִּ֗ים לְמִתַּ֨חַת֙ לַֽמִּסְגְּר֔וֹת וִיד֥וֹת^a1Kgs.7.32וִידוֹתסרני, צירי הָאֽוֹפַנִּ֖ים בַּמְּכוֹנָ֑ה וְקוֹמַת֙ הָאוֹפַ֣ן הָאֶחָ֔ד אַמָּ֖ה וַחֲצִ֥י הָאַמָּֽה׃ 33וּמַֽעֲשֵׂה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּמַעֲשֵׂ֖ה אוֹפַ֣ן הַמֶּרְכָּבָ֑ה יְדוֹתָ֣ם וְגַבֵּיהֶ֗ם וְחִשֻּׁקֵיהֶ֛ם וְחִשֻּׁרֵיהֶ֖ם^a1Kgs.7.33יְדוֹתָם... וְחִשֻּׁרֵיהֶםשמותיהם של הרכיבים המרכיבים את הגלגלים; לא ברור אם הגבים הם הקשתות החיצוניות של הגלגל והחישורים הם הטבור, האמצע, או ההפך הַכֹּ֥ל מוּצָֽק׃ 34וְאַרְבַּ֣ע כְּתֵפ֔וֹת^a1Kgs.7.34כְּתֵפוֹתמשענים, תושבות אֶ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנּ֔וֹת הַמְּכֹנָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִן־הַמְּכֹנָ֖ה כְּתֵפֶֽיהָ^b1Kgs.7.34הָאֶחָת... כְּתֵפֶיהָהמשענים היו חלק אחד עם המכונה׃ 35וּבְרֹ֣אשׁ הַמְּכוֹנָ֗ה חֲצִ֧י הָאַמָּ֛ה קוֹמָ֖ה עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֑יב וְעַ֨ל רֹ֤אשׁ הַמְּכֹנָה֙ יְדֹתֶ֔יהָ וּמִסְגְּרֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה^a1Kgs.7.35מִמֶּנָּהגוש אחד׃ 36וַיְפַתַּ֤ח^a1Kgs.7.36יְפַתַּחהוא חרת עַל־הַלֻּחֹת֙ יְדֹתֶ֔יהָ וְעַל֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ומסגרתיה) מִסְגְּרֹתֶ֔יהָ כְּרוּבִ֖ים אֲרָי֣וֹת וְתִמֹרֹ֑ת^b1Kgs.7.36תִמֹרֹתעצי תמר כְּמַֽעַר־אִ֥ישׁ^c1Kgs.7.36מַעַר־אִישׁבכל שטח פנוי, חשוף וְלֹי֖וֹת סָבִֽיב׃ 37כָּזֹ֣את עָשָׂ֔ה אֵ֖ת ^א מל"א ז 37: ז 27; דהי"ב ד 14 עֶ֣שֶׂר הַמְּכֹנ֑וֹת מוּצָ֨ק אֶחָ֜ד מִדָּ֥ה אַחַ֛ת קֶ֥צֶב^a1Kgs.7.37קֶצֶבצורה אֶחָ֖ד לְכֻלָּֽהְנָה^b1Kgs.7.37לְכֻלָּהְנָהלכולן׃ ס 38^א מל"א ז 38: שמות ל 18; דהי"ב ד 6 וַיַּ֛עַשׂ עֲשָׂרָ֥ה כִיֹּר֖וֹת נְחֹ֑שֶׁת אַרְבָּעִ֨ים בַּ֜ת^a1Kgs.7.38אַרְבָּעִים בַּת880 ליטר; או, 1760 ליטר יָכִ֣יל^b1Kgs.7.38יָכִילמכיל ׀ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֗ד אַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֔ד כִּיּ֤וֹר אֶחָד֙ עַל־הַמְּכוֹנָ֣ה הָאַחַ֔ת לְעֶ֖שֶׂר הַמְּכֹנֽוֹת׃ 39וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַמְּכֹנ֔וֹת חָמֵ֞שׁ עַל־כֶּ֤תֶף^a1Kgs.7.39עַל־כֶּתֶףבצד הַבַּ֨יִת֙ מִיָּמִ֔ין וְחָמֵ֛שׁ עַל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת מִשְּׂמֹאל֑וֹ וְאֶת־הַיָּ֗ם נָתַ֞ן מִכֶּ֨תֶף הַבַּ֧יִת הַיְמָנִ֛ית קֵ֖דְמָה מִמּ֥וּל נֶֽגֶב^b1Kgs.7.39קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶבדרום־מזרח׃ ס 40וַיַּ֣עַשׂ חִיר֔וֹם^a1Kgs.7.40חִירוֹםהוא חירם אֶת־הַ֨כִּיֹּר֔וֹת^b1Kgs.7.40כִּיֹּרוֹתמכלי מים וְאֶת־הַיָּעִ֖ים^c1Kgs.7.40יָּעִיםכלים ששימשו לגריפת השומן והאפר שנשארו במזבח אחרי שנשרף קרבן וְאֶת־הַמִּזְרָק֑וֹת^d1Kgs.7.40מִּזְרָקוֹתכלים ששימשו לזריקת דם הקרבנות על המזבח וַיְכַ֣ל^e1Kgs.7.40יְכַלסיים חִירָ֗ם לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 41עַמֻּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם ^א מל"א ז 41: ז 18-17 וְגֻלֹּ֧ת הַכֹּתָרֹ֛ת^a1Kgs.7.41גֻלֹּת הַכֹּתָרֹתבסיסים לכותרות שהיו בצורת גולה או ספל אֲשֶׁר־עַל־רֹ֥אשׁ הָֽעַמֻּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת^b1Kgs.7.41שְּׂבָכוֹתרשתות שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלֹּ֣ת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִֽים׃ 42^א מל"א ז 42: ז 20 וְאֶת־הָרִמֹּנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנֵֽי־טוּרִ֤ים רִמֹּנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלֹּ֣ת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃ 43וְאֶת־הַמְּכֹנ֖וֹת עָ֑שֶׂר וְאֶת־הַכִּיֹּרֹ֥ת עֲשָׂרָ֖ה עַל־הַמְּכֹנֽוֹת׃ 44^א מל"א ז 44: ז 23, 25 וְאֶת־הַיָּ֖ם הָאֶחָ֑ד וְאֶת־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר תַּ֥חַת הַיָּֽם׃ 45^א מל"א ז 45: שמות כז 3; דהי"ב ד 16 וְאֶת־הַסִּיר֨וֹת^a1Kgs.7.45סִּירוֹתקערות וְאֶת־הַיָּעִ֜ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־הַכֵּלִ֣ים ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (האהל) הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה חִירָ֛ם לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה נְחֹ֖שֶׁת מְמֹרָֽט^b1Kgs.7.45מְמֹרָטמלוטש, מבריק׃ 46^א מל"א ז 46: ברא' יג 11-10; יט 29-17; דבר' לד 3; לוקס ג 3 בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּמַעֲבֵ֖ה הָאֲדָמָ֑ה^a1Kgs.7.46בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָהבאדמה עבה, בטיט בֵּ֥ין ^ב מל"א ז 46: ברא' לג 17; יהושע יג 27; שפט' ח 5; דהי"ב ד 17 סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צָרְתָֽן׃ 47וַיַּנַּ֤ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת־כָּל־הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד^a1Kgs.7.47וַיַּנַּח... מְאֹדבגלל משקלם הרב לא שקל שלמה את כל הכלים ^א מל"א ז 47: דהי"א כב 3, 14 לֹ֥א נֶחְקַ֖ר^b1Kgs.7.47לֹא נֶחְקַרלא נודע, לא נבדק מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃ 48וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵ֚ת ^א מל"א ז 48: עבר' ט 2 כָּל־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה אֵ֚ת ^ב מל"א ז 48: שמות ל 3-1; לז 29-10; דהי"ב ד 8 מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֲשֶׁ֥ר עָלָ֛יו ^ג מל"א ז 48: שמות כה 30‡ לֶ֥חֶם הַפָּנִ֖ים זָהָֽב׃ 49וְאֶת־הַ֠מְּנֹרוֹת חָמֵ֨שׁ מִיָּמִ֜ין וְחָמֵ֧שׁ מִשְּׂמֹ֛אול לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר^a1Kgs.7.49הַדְּבִירקודש הקודשים זָהָ֣ב סָג֑וּר^b1Kgs.7.49סָגוּרטהור ^א מל"א ז 49: שמות כה 38-31 וְהַפֶּ֧רַח^c1Kgs.7.49הַפֶּרַחחלק בעיצוב המנורה וְהַנֵּרֹ֛ת^d1Kgs.7.49הַנֵּרֹתשבעת גביעי השמן של המנורה וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם^e1Kgs.7.49הַמֶּלְקַחַיִםכלים לתיקון פתילי המנורה זָהָֽב׃ 50וְ֠הַסִּפּוֹת^a1Kgs.7.50הַסִּפּוֹתהספלים, הקערות הקטנות וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת^b1Kgs.7.50הַמְזַמְּרוֹתמספריים לקציצת הפתילים וְהַמִּזְרָק֛וֹת^c1Kgs.7.50הַמִּזְרָקוֹתכלים לזריקת דם הקרבנות וְהַכַּפּ֥וֹת ^א מל"א ז 50: שמות כז 3; מל"ב כה 15 וְהַמַּחְתּ֖וֹת^d1Kgs.7.50הַמַּחְתּוֹתכלים שטוחים ללקיחת גחלים מעל המזבח או להעברת קטורת לשרפה זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֹּת֡וֹת^e1Kgs.7.50הַפֹּתוֹתחלק מהצירים לְדַלְתוֹת֩ הַבַּ֨יִת הַפְּנִימִ֜י ^ב מל"א ז 50: ו 16‡ לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים לְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַהֵיכָ֖ל זָהָֽב^f1Kgs.7.50זָהָבעשה אותן מזהב׃ פ

51^א מל"א ז 51: דהי"ב ה 1; ח 16 וַתִּשְׁלַם֙^a1Kgs.7.51תִּשְׁלַםהושלמה כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה ^ב מל"א ז 51: שמ"ב ח 11; דהי"א יח 11; דהי"ב ה 1 אֶת־קָדְשֵׁ֣י ׀ דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ פ