מלכים א ו
מלכים א פרק ו
בניית בית המקדש
1א
מל"א ו 1:
דהי"ב ג 2-1
וַיְהִ֣י
ב
מל"א ו 1:
מה"ש יג 20
בִשְׁמוֹנִ֣ים
שָׁנָ֣ה
וְאַרְבַּ֣ע
מֵא֣וֹת
שָׁנָ֡ה
לְצֵ֣את
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל
מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩
בַּשָּׁנָ֨ה
הָרְבִיעִ֜ית
בְּחֹ֣דֶשׁ
זִ֗וa1Kgs.6.1זִואייר בלוח של היום
ה֚וּא
הַחֹ֣דֶשׁ
הַשֵּׁנִ֔י
לִמְלֹ֥ךְ
שְׁלֹמֹ֖ה
עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל
ג
מל"א ו 1:
מה"ש ז 47
וַיִּ֥בֶן
הַבַּ֖יִת
לַיהוָֽה׃
2וְהַבַּ֗יִת
אֲשֶׁ֨ר
בָּנָ֜ה
הַמֶּ֤לֶךְ
שְׁלֹמֹה֙
לַֽיהוָ֔ה
שִׁשִּֽׁים־אַמָּ֥הa1Kgs.6.2אַמָּהאמה היא כחמישים ס"מ
אָרְכּ֖וֹ
וְעֶשְׂרִ֤ים
רָחְבּ֑וֹ
וּשְׁלֹשִׁ֥ים
אַמָּ֖ה
קוֹמָתֽוֹ׃
3וְהָאוּלָ֗ם
עַל־פְּנֵי֙
הֵיכַ֣ל
הַבַּ֔יִתa1Kgs.6.3עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִתשלפני הבית, שבכניסה אל הבית
עֶשְׂרִ֣ים
אַמָּה֙
אָרְכּ֔וֹ
עַל־פְּנֵ֖י
רֹ֣חַב
הַבָּ֑יִתb1Kgs.6.3עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִתלכל רוחב הבית
עֶ֧שֶׂר
בָּאַמָּ֛ה
רָחְבּ֖וֹ
עַל־פְּנֵ֥י
הַבָּֽיִת׃
4וַיַּ֣עַשׂ
לַבָּ֔יִת
א
מל"א ו 4:
יחז' מ 16;
מא 16
חַלּוֹנֵ֖י
שְׁקֻפִ֥ים
אֲטֻמִֽיםa1Kgs.6.4חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִיםתיאור לא ברור ושנוי במחלוקת; חלונות שמבחוץ נראים שקופים ומבפנים אטומים; או, חלונות שאפשר להשקיף דרכם וגם לסגור אותם; או, חלונות מכוסים ברשת; או, חלונות צרים בחוץ ורחבים בפנים׃
5וַיִּבֶן֩
א
מל"א ו 5:
יחז' מא 6
עַל־קִ֨ירa1Kgs.6.5עַל־קִירסמוך לקיר
הַבַּ֤יִת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יצוע)
יָצִ֨יעַ֙b1Kgs.6.5יָצִיעַאגף, מבנה, אולי מדורג
סָבִ֔יב
אֶת־קִיר֤וֹתc1Kgs.6.5אֶת־קִירוֹתלקירות
הַבַּ֨יִת֙
סָבִ֔יב
לַֽהֵיכָ֖ל
ב
מל"א ו 5:
ז 49;
ח 6,
8;
דהי"ב ד 20;
ה 7,
9;
תהל' כח 2
וְלַדְּבִ֑ירd1Kgs.6.5דְּבִירקודש הקודשים
וַיַּ֥עַשׂ
ג
מל"א ו 5:
יחז' מא 5
צְלָע֖וֹתe1Kgs.6.5צְלָעוֹתחדרים צדדיים, תאים
סָבִֽיב׃
6*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(היצוע)
הַיָּצִ֨יעַ
הַתַּחְתֹּנָ֜ה
חָמֵ֧שׁ
בָּאַמָּ֣הa1Kgs.6.6חָמֵשׁ בָּאַמָּהחמש אמות, כ־250 ס"מ
רָחְבָּ֗הּ
וְהַתִּֽיכֹנָה֙
שֵׁ֤שׁ
בָּֽאַמָּה֙b1Kgs.6.6שֵׁשׁ בָּאַמָּהכשלושה מטר
רָחְבָּ֔הּ
וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית
שֶׁ֥בַע
בָּאַמָּ֖הc1Kgs.6.6שֶׁבַע בָּאַמָּהכ־350 ס"מ
רָחְבָּ֑הּ
כִּ֡י
מִגְרָעוֹת֩d1Kgs.6.6מִגְרָעוֹתמגרעת היא שקע להניח בו את הקורות בלי לפגוע באבני הקיר; מילה יחידאית
נָתַ֨ן
לַבַּ֤יִת
סָבִיב֙
ח֔וּצָה
לְבִלְתִּ֖י
אֲחֹ֥ז
בְּקִֽירוֹת־הַבָּֽיִת׃
7וְהַבַּ֨יִת֙
בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ
א
מל"א ו 7:
משלי כד 27
אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה
מַסָּ֖ע
נִבְנָ֑הa1Kgs.6.7מַסָּע נִבְנָההוכנה במחצבה
ב
מל"א ו 7:
שמות כ 25;
דבר' כז 6-5
וּמַקָּב֤וֹתb1Kgs.6.7מַקָּבוֹתפטישים
וְהַגַּרְזֶן֙
כָּל־כְּלִ֣י
בַרְזֶ֔ל
לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע
בַּבַּ֖יִת
בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃
8פֶּ֗תַח
הַצֵּלָע֙
הַתִּ֣יכֹנָ֔ה
אֶל־כֶּ֥תֶף
הַבַּ֖יִת
הַיְמָנִ֑יתa1Kgs.6.8אֶל... הַיְמָנִיתפונה לצד ימין, כלומר לצד דרום של המקדש
וּבְלוּלִּ֗יםb1Kgs.6.8לוּלִּיםמדרגות לוליניות; מילה יחידאית
יַֽעֲלוּ֙
עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה
וּמִן־הַתִּֽיכֹנָ֖ה
אֶל־הַשְּׁלִשִֽׁיםc1Kgs.6.8הַשְּׁלִשִׁיםהקומה השלישית׃
9א
מל"א ו 9:
ו 14,
38
וַיִּ֥בֶן
אֶת־הַבַּ֖יִת
וַיְכַלֵּ֑הוּa1Kgs.6.9יְכַלֵּהוּגמר אותו
וַיִּסְפֹּ֤ןb1Kgs.6.9וַיִּסְפֹּןמילה שמשמעותה לא ברורה, כנראה קשור לגימור הגג או התקרה
אֶת־הַבַּ֨יִת֙
גֵּבִ֔יםc1Kgs.6.9גֵּבִיםקורות
וּשְׂדֵרֹ֖תd1Kgs.6.9שְׂדֵרֹתלוחות
בָּאֲרָזִֽים׃
10וַיִּ֤בֶן
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(היצוע)
הַיָּצִ֨יעַ֙
עַל־כָּל־הַבַּ֔יִת
חָמֵ֥שׁ
אַמּ֖וֹת
קֽוֹמָת֑וֹ
וַיֶּאֱחֹ֥זa1Kgs.6.10וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִתהוצעו פרושים רבים, בהם: היציע נאחז בבית; או, ציפה את קירות הבית מבפנים; או, כיסה את התקרה
אֶת־הַבַּ֖יִת
בַּעֲצֵ֥י
אֲרָזִֽים׃
פ
11וַֽיְהִי֙
דְּבַר־יְהוָ֔ה
אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה
לֵאמֹֽר׃
12הַבַּ֨יִת
הַזֶּ֜ה
אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה
בֹנֶ֗ה
א
מל"א ו 12:
שמ"ב ז 16-5;
מל"א ט 4
אִם־תֵּלֵ֤ךְ
בְּחֻקֹּתַי֙
וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י
תַּֽעֲשֶׂ֔ה
וְשָׁמַרְתָּ֥
אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֖י
לָלֶ֣כֶת
בָּהֶ֑ם
וַהֲקִמֹתִ֤יa1Kgs.6.12הֲקִמֹתִיאקיים
אֶת־דְּבָרִי֙
אִתָּ֔ךְ
אֲשֶׁ֥ר
דִּבַּ֖רְתִּי
אֶל־דָּוִ֥ד
אָבִֽיךָ׃
13א
מל"א ו 13:
שמות כה 8‡
וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י
בְּת֖וֹךְ
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
ב
מל"א ו 13:
דבר' לא 6;
יהושע א 5;
עבר' יג 5
וְלֹ֥א
אֶעֱזֹ֖ב
אֶת־עַמִּ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
ס
14א
מל"א ו 14:
ו 9,
38
וַיִּ֧בֶן
שְׁלֹמֹ֛ה
אֶת־הַבַּ֖יִת
וַיְכַלֵּֽהוּa1Kgs.6.14יְכַלֵּהוּגמר לבנות אותו׃
15א
מל"א ו 15:
ז 7
וַיִּבֶן֩
אֶת־קִיר֨וֹת
הַבַּ֤יִת
מִבַּ֨יְתָה֙a1Kgs.6.15מִבַּיְתָהבפנים
ב
מל"א ו 15:
שה"ש ח 9
בְּצַלְע֣וֹתb1Kgs.6.15צַלְעוֹתלוחות, קרשי
אֲרָזִ֔ים
מִקַּרְקַ֤ע
הַבַּ֨יִת֙
עַד־קִיר֣וֹת
הַסִּפֻּ֔ןc1Kgs.6.15קִירוֹת הַסִּפֻּןהתקרה
ג
מל"א ו 15:
יחז' מא 16
צִפָּ֥ה
עֵ֖ץ
מִבָּ֑יִת
וַיְצַ֛ףd1Kgs.6.15יְצַףציפה, ריצף
אֶת־קַרְקַ֥ע
הַבַּ֖יִת
בְּצַלְע֥וֹת
בְּרוֹשִֽׁים׃
16א
מל"א ו 16:
דהי"ב ג 8
וַיִּבֶן֩
אֶת־עֶשְׂרִ֨ים
אַמָּ֜הa1Kgs.6.16עֶשְׂרִים אַמָּהכעשרה מטר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מירכותי)
מִֽיַּרְכְּתֵ֤יb1Kgs.6.16מִיַּרְכְּתֵיהצד האחורי, בפנים
הַבַּ֨יִת֙
בְּצַלְע֣וֹת
אֲרָזִ֔ים
מִן־הַקַּרְקַ֖ע
עַד־הַקִּיר֑וֹת
וַיִּ֤בֶן
לוֹ֙
מִבַּ֣יִת
לִדְבִ֔ירc1Kgs.6.16מִבַּיִת לִדְבִירבפנים כמקום קדוש
ב
מל"א ו 16:
שמות כו 34-33;
ויק' טז 2;
מל"א ז 50;
ח 6;
יחז' מא 4;
מה 3;
דהי"א ו 34;
דהי"ב ג 10;
ד 22;
ה 7;
עבר' ט 3
לְקֹ֖דֶשׁ
הַקֳּדָשִֽׁים׃
17וְאַרְבָּעִ֥ים
בָּאַמָּ֖ה
הָיָ֣ה
הַבָּ֑יִת
ה֖וּא
הַהֵיכָ֥ל
לִפְנָֽיa1Kgs.6.17לִפְנָילפני הדביר׃
18וְאֶ֤רֶז
אֶל־הַבַּ֨יִת֙
פְּנִ֔ימָה
מִקְלַ֣עַת
א
מל"א ו 18:
ז 24
פְּקָעִ֔ים
וּפְטוּרֵ֖י
צִצִּ֑יםa1Kgs.6.18מִקְלַעַת... צִצִּיםהלוחות שכיסו את הקירות לא היו חלקים אלא מקושטים; "מקלעת פקעים" הם ניצנים, פרחים שעומדים להיפתח, "פטורי צצים" הם פרחים פתוחים
הַכֹּ֣ל
אֶ֔רֶז
אֵ֥ין
אֶ֖בֶן
נִרְאָֽה׃
19א
מל"א ו 19:
ו 5
וּדְבִ֧יר
בְּתוֹךְ־הַבַּ֛יִת
מִפְּנִ֖ימָה
הֵכִ֑ין
לְתִתֵּ֣ןa1Kgs.6.19לְתִתֵּןלשים
שָׁ֔ם
אֶת־אֲר֖וֹן
בְּרִ֥ית
יְהוָֽה׃
20וְלִפְנֵ֣יa1Kgs.6.20וְלִפְנֵימידות פנים
הַדְּבִ֡יר
א
מל"א ו 20:
יחז' מא 4
עֶשְׂרִים֩
אַמָּ֨ה
אֹ֜רֶךְ
וְעֶשְׂרִ֧ים
אַמָּ֣ה
רֹ֗חַב
וְעֶשְׂרִ֤ים
אַמָּה֙
קֽוֹמָת֔וֹ
וַיְצַפֵּ֖הוּ
ב
מל"א ו 20:
ז 50-49;
י 21;
איוב כח 15
זָהָ֣ב
סָג֑וּרb1Kgs.6.20סָגוּרטהור
וַיְצַ֥ף
ג
מל"א ו 20:
שמות מ 6‡
מִזְבֵּ֖חַ
אָֽרֶזc1Kgs.6.20וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶזהוא ציפה בעץ ארז גם את המזבח׃
21וַיְצַ֨ף
שְׁלֹמֹ֧ה
אֶת־הַבַּ֛יִת
מִפְּנִ֖ימָה
זָהָ֣ב
סָג֑וּר
וַיְעַבֵּ֞ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ברתיקות)
בְּרַתּוּק֤וֹתa1Kgs.6.21וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹתמתח שרשרות
זָהָב֙
לִפְנֵ֣י
הַדְּבִ֔יר
וַיְצַפֵּ֖הוּ
זָהָֽב׃
22וְאֶת־כָּל־הַבַּ֛יִת
צִפָּ֥ה
זָהָ֖ב
עַד־תֹּ֣ם
כָּל־הַבָּ֑יִת
א
מל"א ו 22:
שמות ל 1,
3,
6
וְכָל־הַמִּזְבֵּ֥חַ
אֲֽשֶׁר־לַדְּבִ֖יר
צִפָּ֥ה
זָהָֽב׃
23וַיַּ֣עַשׂ
בַּדְּבִ֔יר
א
מל"א ו 23:
ברא' ג 24‡;
שמות לז 9-7;
דהי"ב ג 12-10
שְׁנֵ֥י
כְרוּבִ֖יםa1Kgs.6.23כְרוּבִיםמלאכים
עֲצֵי־שָׁ֑מֶןb1Kgs.6.23עֲצֵי־שָׁמֶןעצי אורן ירושלים; או, עצי זית
עֶ֥שֶׂר
אַמּ֖וֹתc1Kgs.6.23עֶשֶׂר אַמּוֹתכחמישה מטר
קוֹמָתֽוֹ׃
24וְחָמֵ֣שׁ
אַמּ֗וֹתa1Kgs.6.24חָמֵשׁ אַמּוֹתכ־5.2 מטר
כְּנַ֤ף
הַכְּרוּב֙
הָֽאֶחָ֔ת
וְחָמֵ֣שׁ
אַמּ֔וֹת
כְּנַ֥ף
הַכְּר֖וּב
הַשֵּׁנִ֑ית
עֶ֣שֶׂר
אַמּ֔וֹת
מִקְצ֥וֹת
כְּנָפָ֖יו
וְעַד־קְצ֥וֹת
כְּנָפָֽיו׃
25וְעֶ֨שֶׂר֙
בָּֽאַמָּ֔ה
הַכְּר֖וּב
הַשֵּׁנִ֑י
מִדָּ֥ה
אַחַ֛ת
וְקֶ֥צֶב
אֶחָ֖דa1Kgs.6.25קֶצֶב אֶחָדאותה צורה, אותו מבנה
לִשְׁנֵ֥י
הַכְּרֻבִֽים׃
26קוֹמַת֙
הַכְּר֣וּב
הָֽאֶחָ֔ד
עֶ֖שֶׂר
בָּֽאַמָּ֑הa1Kgs.6.26עֶשֶׂר בָּאַמָּהעשר אמות, כחמישה מטר
וְכֵ֖ן
הַכְּר֥וּב
הַשֵּׁנִֽי׃
27וַיִּתֵּ֨ן
אֶת־הַכְּרוּבִ֜ים
בְּת֣וֹךְ
׀
הַבַּ֣יִת
הַפְּנִימִ֗י
א
מל"א ו 27:
שמות כה 20;
לז 9;
מל"א ח 7
וַֽיִּפְרְשׂוּ֮a1Kgs.6.27NAרוחב האולם היה עשרים אמות. כנפי הכרובים התפרשו מקיר לקיר ונגעו זו בזו באמצע
אֶת־כַּנְפֵ֣י
הַכְּרֻבִים֒
וַתִּגַּ֤ע
כְּנַף־הָֽאֶחָד֙
בַּקִּ֔יר
וּכְנַף֙
הַכְּר֣וּב
הַשֵּׁנִ֔י
נֹגַ֖עַת
בַּקִּ֣יר
הַשֵּׁנִ֑י
וְכַנְפֵיהֶם֙
אֶל־תּ֣וֹךְ
הַבַּ֔יִת
נֹגְעֹ֖ת
כָּנָ֥ף
אֶל־כָּנָֽף׃
28וַיְצַ֥ף
אֶת־הַכְּרוּבִ֖ים
זָהָֽב׃
29וְאֵת֩
כָּל־קִיר֨וֹת
הַבַּ֜יִת
מֵסַ֣בa1Kgs.6.29מֵסַבמסביב
׀
קָלַ֗עb1Kgs.6.29קָלַעגילף, חרת
פִּתּוּחֵי֙
מִקְלְעוֹת֙c1Kgs.6.29פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹתגילופים
כְּרוּבִ֣ים
א
מל"א ו 29:
יחז' מ 16
וְתִֽמֹרֹ֔תd1Kgs.6.29תִמֹרֹתעצי תמר
וּפְטוּרֵ֖י
צִצִּ֑יםe1Kgs.6.29פְטוּרֵי צִצִּיםפרחים פתוחים
מִלִּפְנִ֖ים
וְלַחִיצֽוֹןf1Kgs.6.29מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹןבחדרים הפנימיים (בקודש הקודשים) והחיצוניים (בהיכל)׃
30וְאֶת־קַרְקַ֥ע
הַבַּ֖יִת
צִפָּ֣ה
זָהָ֑ב
לִפְנִ֖ימָה
וְלַחִיצֽוֹן׃
31וְאֵת֙
פֶּ֣תַח
הַדְּבִ֔יר
עָשָׂ֖ה
דַּלְת֣וֹת
עֲצֵי־שָׁ֑מֶן
הָאַ֥יִל
מְזוּז֖וֹת
חֲמִשִֽׁיתa1Kgs.6.31הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁיתלפתח הייתה צורה של מחומש, חמש צלעות׃
32וּשְׁתֵּי֮
דַּלְת֣וֹת
עֲצֵי־שֶׁמֶן֒
וְקָלַ֣ע
עֲ֠לֵיהֶם
מִקְלְע֨וֹת
כְּרוּבִ֧ים
וְתִמֹר֛וֹת
וּפְטוּרֵ֥י
צִצִּ֖ים
וְצִפָּ֣ה
זָהָ֑ב
וַיָּ֛רֶדa1Kgs.6.32וַיָּרֶדשיטח, ריקע
עַל־הַכְּרוּבִ֥ים
וְעַל־הַתִּֽמֹר֖וֹת
אֶת־הַזָּהָֽב׃
33וְכֵ֥ן
עָשָׂ֛ה
לְפֶ֥תַח
הַֽהֵיכָ֖ל
א
מל"א ו 33:
יחז' מא 21
מְזוּז֣וֹת
עֲצֵי־שָׁ֑מֶן
מֵאֵ֖ת
רְבִעִֽיתa1Kgs.6.33מֵאֵת רְבִעִיתבתבנית של מרובע׃
34א
מל"א ו 34:
יחז' מא 25-23
וּשְׁתֵּ֥י
דַלְת֖וֹת
עֲצֵ֣י
בְרוֹשִׁ֑ים
שְׁנֵ֨י
צְלָעִ֜ים
הַדֶּ֤לֶת
הָֽאַחַת֙
גְּלִילִ֔ים
וּשְׁנֵ֧י
קְלָעִ֛ים
הַדֶּ֥לֶת
הַשֵּׁנִ֖ית
גְּלִילִֽיםa1Kgs.6.34שְׁנֵי... גְּלִילִיםכל דלת מורכבת משני לוחות מסתובבים; "גלילים" הם צירים׃
35וְקָלַ֤ע
כְּרוּבִים֙
וְתִ֣מֹר֔וֹת
וּפְטֻרֵ֖י
צִצִּ֑ים
וְצִפָּ֣ה
זָהָ֔ב
מְיֻשָּׁ֖ר
עַל־הַמְּחֻקֶּֽהa1Kgs.6.35מְיֻשָּׁר עַל־הַמְּחֻקֶּההיה מרודד על הצורות החקוקות בעץ׃
36א
מל"א ו 36:
ז 12;
יחז' ח 3‡
וַיִּ֨בֶן֙a1Kgs.6.36וַיִּבֶןבנה
אֶת־הֶחָצֵ֣ר
הַפְּנִימִ֔ית
ב
מל"א ו 36:
עזרא ו 4
שְׁלֹשָׁ֖ה
טוּרֵ֣י
ג
מל"א ו 36:
שמות כ 25;
מל"א ז 9,
12-11;
יחז' מ 42;
דהי"א כב 2
גָזִ֑יתb1Kgs.6.36שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִיתשלוש שורות של אבנים מסותתות
וְט֖וּר
כְּרֻתֹ֥ת
אֲרָזִֽיםc1Kgs.6.36וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִיםושורה אחת של קורות עץ ארז׃
37א
מל"א ו 37:
ו 1
בַּשָּׁנָה֙
הָֽרְבִיעִ֔יתa1Kgs.6.37בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִיתלמלכות שלמה
יֻסַּ֖ד
בֵּ֣ית
יְהוָ֑ה
בְּיֶ֖רַח
זִֽוb1Kgs.6.37בְּיֶרַח זִובחודש אייר׃
38וּבַשָּׁנָה֩
הָאַחַ֨ת
עֶשְׂרֵ֜ה
בְּיֶ֣רַח
בּ֗וּלa1Kgs.6.38בְּיֶרַח בּוּלבחודש חשוון
ה֚וּא
הַחֹ֣דֶשׁ
הַשְּׁמִינִ֔י
כָּלָ֣ה
הַבַּ֔יִתb1Kgs.6.38כָּלָה הַבַּיִתהושלמה בניית הבית
לְכָל־דְּבָרָ֖יוc1Kgs.6.38דְּבָרָיופרטיו
וּלְכָל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(משפטו)d1Kgs.6.38מִשְׁפָּטָיותכניותיו
מִשְׁפָּטָ֑יו
א
מל"א ו 38:
ו 1
וַיִּבְנֵ֖הוּ
שֶׁ֥בַע
שָׁנִֽים׃