מלכים א טז
מלכים א פרק טז
1וַיְהִ֤י דְבַר־יְהוָה֙ א מל"א טז 1: דהי"ב יט 2; כ 34 אֶל־יֵה֣וּא ב מל"א טז 1: דהי"ב טז 10-7 בֶן־חֲנָ֔נִי עַל־בַּעְשָׁ֖אa1Kgs.16.1עַל־בַּעְשָׁאנגד בעשא לֵאמֹֽר׃ 2יַ֗עַן אֲשֶׁ֤רa1Kgs.16.2יַעַן אֲשֶׁרמכיוון ש א מל"א טז 2: שמ"א ב 8; מל"א יד 7 הֲרִימֹתִ֨יךָ֙b1Kgs.16.2הֲרִימֹתִיךָהרמתי אותך מִן־הֶ֣עָפָ֔ר וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔ידc1Kgs.16.2וָאֶתֶּנְךָ נָגִידועשיתי אותך למושל עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ב מל"א טז 2: טו 34 וַתֵּ֣לֶךְ ׀ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔לd1Kgs.16.2תַּחֲטִא... יִשְׂרָאֵלגרמת לישראל לחטוא ג מל"א טז 2: שפט' ב 12 לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם׃ 3הִנְנִ֥י א מל"א טז 3: יד 10; כא 21 מַבְעִ֛ירa1Kgs.16.3מַבְעִיראשמיד אַחֲרֵ֥י ב מל"א טז 3: טז 11 בַעְשָׁ֖א וְאַחֲרֵ֣י בֵית֑וֹ ג מל"א טז 3: טו 29 וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־בֵּ֣יתְךָ֔ כְּבֵ֖ית יָרָבְעָ֥ם בֶּן־נְבָֽט׃ 4א מל"א טז 4: יד 11; כא 24 הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙a1Kgs.16.4הַמֵּת לְבַעְשָׁאבני משפחת בעשא שימותו בָּעִ֔יר יֹֽאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃ 5א מל"א טז 5: יד 19; טו 31 וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י בַעְשָׁ֛א וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וּגְבֽוּרָת֑וֹ הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ב מל"א טז 5: טו 31‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6א מל"א טז 6: ב 10‡ וַיִּשְׁכַּ֤ב בַּעְשָׁא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר ב מל"א טז 6: יד 17; טו 21 בְּתִרְצָ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵלָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 7וְגַ֡ם א מל"א טז 7: טז 1 בְּיַד־יֵה֨וּא בֶן־חֲנָ֜נִי הַנָּבִ֗יאa1Kgs.16.7בְּיַד... הַנָּבִיאדרך יהוא הנביא בן חנני בא דְּבַר־יְהוָ֡ה הָיָה֩ אֶל־בַּעְשָׁ֨א וְאֶל־בֵּית֜וֹ וְעַ֥ל כָּל־הָרָעָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה ׀ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֗ה לְהַכְעִיסוֹ֙ ב מל"א טז 7: מל"ב כב 17; ישע' ב 8; יז 8; תהל' כח 4 בְּמַעֲשֵׂ֣ה יָדָ֔יו לִהְי֖וֹת כְּבֵ֣ית יָרָבְעָ֑ם ג מל"א טז 7: יד 14; טו 27, 29 וְעַ֥ל אֲשֶׁר־הִכָּ֖ה אֹתֽוֹb1Kgs.16.7עַל... אֹתוֹמפני שהשמיד את בית ירבעם׃ פ
מלכות אלה
8בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֵׁשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ אֵלָ֨ה בֶן־בַּעְשָׁ֧א עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּתִרְצָ֖ה שְׁנָתָֽיִם׃ 9וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙a1Kgs.16.9יִּקְשֹׁר עָלָיוקשר נגדו קֶשֶר עַבְדּ֣וֹ א מל"א טז 9: מל"ב ט 33-30 זִמְרִ֔י שַׂ֖ר מַחֲצִ֣ית הָרָ֑כֶבb1Kgs.16.9שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶבממונה על חצי חיל המרכבות וְה֤וּא בְתִרְצָה֙ שֹׁתֶ֣ה שִׁכּ֔וֹר בֵּ֣ית אַרְצָ֔א אֲשֶׁ֥ר ב מל"א טז 9: ברא' כד 2; מל"א יח 3 עַל־הַבַּ֖יִת בְּתִרְצָֽה׃ 10וַיָּבֹ֤א זִמְרִי֙ וַיַּכֵּ֣הוּ וַיְמִיתֵ֔הוּ בִּשְׁנַת֙ עֶשְׂרִ֣ים וָשֶׁ֔בַע לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 11וַיְהִ֨י בְמָלְכ֜וֹ כְּשִׁבְתּ֣וֹ עַל־כִּסְא֗וֹa1Kgs.16.11כְּשִׁבְתּוֹ עַל־כִּסְאוֹמיד אחרי שהחל למלוך א מל"א טז 11: טו 29; טז 3 הִכָּה֙ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֔א לֹֽא־הִשְׁאִ֥יר ל֖וֹ ב מל"א טז 11: שמ"א כה 22, 34; מל"א יד 10; כא 21; מל"ב ט 8 מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֑ירb1Kgs.16.11מַשְׁתִּין בְּקִירזָכָר; או, כלב וְגֹאֲלָ֖יו וְרֵעֵֽהוּc1Kgs.16.11וְגֹאֲלָיו וְרֵעֵהוּולא קרובי משפחה או חברים׃ 12וַיַּשְׁמֵ֣דa1Kgs.16.12יַּשְׁמֵדהשמיד זִמְרִ֔י אֵ֖ת כָּל־בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֑א א מל"א טז 12: טז 3 כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל־בַּעְשָׁ֔א בְּיַ֖ד ב מל"א טז 12: דהי"ב יט 2; כ 34 יֵה֥וּא הַנָּבִֽיא׃ 13אֶ֚ל כָּל־חַטֹּ֣אות בַּעְשָׁ֔א וְחַטֹּ֖אות אֵלָ֣ה בְנ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֗וּ וַאֲשֶׁ֤ר הֶחֱטִ֨יאוּ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל א מל"א טז 13: שפט' ב 12‡ לְהַכְעִ֗יס אֶת־יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽםa1Kgs.16.13הַבְלֵיהֶםפסליהם׃ 14א מל"א טז 14: יד 19; טו 31; טז 5 וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֵלָ֖ה וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
מלכות זמרי
15בִּשְׁנַת֩
עֶשְׂרִ֨ים
וָשֶׁ֜בַע
שָׁנָ֗ה
לְאָסָא֙
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֔ה
מָלַ֥ךְ
זִמְרִ֛י
שִׁבְעַ֥ת
יָמִ֖ים
בְּתִרְצָ֑ה
וְהָעָ֣ם
חֹנִ֔ים
א
מל"א טז 15:
טו 27
עַֽל־גִּבְּת֖וֹןa1Kgs.16.15וְהָעָם... גִּבְּתוֹןהצבא הקים מחנה סביב העיר גבתון
אֲשֶׁ֥ר
לַפְּלִשְׁתִּֽים׃
16וַיִּשְׁמַ֤ע
הָעָם֙
הַחֹנִ֣ים
לֵאמֹ֔ר
קָשַׁ֣ר
זִמְרִ֔י
וְגַ֖ם
הִכָּ֣ה
אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ
וַיַּמְלִ֣כוּ
כָֽל־יִ֠שְׂרָאֵל
אֶת־עָמְרִ֨י
שַׂר־צָבָ֧א
עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
17וַיַּעֲלֶ֥ה
עָמְרִ֛י
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֥ל
עִמּ֖וֹ
מִֽגִּבְּת֑וֹן
וַיָּצֻ֖רוּa1Kgs.16.17יָּצֻרוּהטילו מצור
עַל־תִּרְצָֽה׃
18וַיְהִ֞י
כִּרְא֤וֹת
זִמְרִי֙
כִּֽי־נִלְכְּדָ֣ה
הָעִ֔יר
וַיָּבֹ֖א
א
מל"א טז 18:
מל"ב טו 25
אֶל־אַרְמ֣וֹן
בֵּית־הַמֶּ֑לֶךְ
ב
מל"א טז 18:
שמ"א לא 5-4;
שמ"ב יז 23
וַיִּשְׂרֹ֨ף
עָלָ֧יו
אֶת־בֵּֽית־מֶ֛לֶךְ
בָּאֵ֖שׁ
וַיָּמֹֽת׃
19עַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(חטאתו)
חַטֹּאתָיו֙
אֲשֶׁ֣ר
חָטָ֔א
לַעֲשׂ֥וֹת
הָרַ֖ע
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֑ה
א
מל"א טז 19:
טו 34;
טז 2,
26;
כב 53
לָלֶ֨כֶת֙
בְּדֶ֣רֶךְ
יָרָבְעָ֔ם
וּבְחַטָּאתוֹ֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
לְהַחֲטִ֖יא
אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
20א
מל"א טז 20:
יד 19;
טו 31;
טז 5,
14,
27
וְיֶ֨תֶר֙
דִּבְרֵ֣י
זִמְרִ֔י
וְקִשְׁר֖וֹ
אֲשֶׁ֣ר
קָשָׁ֑ר
הֲלֹֽא־הֵ֣ם
כְּתוּבִ֗ים
עַל־סֵ֛פֶר
דִּבְרֵ֥י
הַיָּמִ֖ים
לְמַלְכֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
פ
מלכות עמרי
21אָ֧ז יֵחָלֵ֛ק הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל לַחֵ֑צִיa1Kgs.16.21לַחֵצִילשניים חֲצִ֨י הָעָ֜ם הָ֠יָה אַחֲרֵ֨י תִבְנִ֤י בֶן־גִּינַת֙ לְהַמְלִיכ֔וֹ וְהַחֲצִ֖י אַחֲרֵ֥י עָמְרִֽי׃ 22וַיֶּחֱזַ֤קa1Kgs.16.22יֶּחֱזַקהיה חזק יותר הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרֵ֣י עָמְרִ֔י אֶת־הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַחֲרֵ֖י תִּבְנִ֣י בֶן־גִּינַ֑ת וַיָּ֣מָת תִּבְנִ֔י וַיִּמְלֹ֖ךְ עָמְרִֽי׃ פ
23בִּשְׁנַת֩
שְׁלֹשִׁ֨ים
וְאַחַ֜ת
שָׁנָ֗ה
לְאָסָא֙
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֔ה
מָלַ֤ךְ
עָמְרִי֙
עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל
שְׁתֵּ֥ים
עֶשְׂרֵ֖ה
שָׁנָ֑ה
א
מל"א טז 23:
טו 21,
33;
טז 6,
9
בְּתִרְצָ֖ה
מָלַ֥ךְ
שֵׁשׁ־שָׁנִֽים׃
24וַיִּ֜קֶןa1Kgs.16.24יִּקֶןהוא קנה
אֶת־הָהָ֥ר
שֹׁמְר֛וֹן
מֵ֥אֶת
שֶׁ֖מֶר
בְּכִכְּרַ֣יִםb1Kgs.16.24כִכְּרַיִםשתי ככרות, כשבעים ק"ג
כָּ֑סֶף
וַיִּ֨בֶן֙
אֶת־הָהָ֔רc1Kgs.16.24יִּבֶן אֶת־הָהָרבנה עיר בהר
וַיִּקְרָ֗א
אֶת־שֵׁ֤ם
הָעִיר֙
אֲשֶׁ֣ר
בָּנָ֔ה
עַ֣ל
שֶׁם־שֶׁ֔מֶר
אֲדֹנֵ֖י
הָהָ֥ר
א
מל"א טז 24:
טז 32-28
שֹׁמְרֽוֹן׃
25א
מל"א טז 25:
מיכה ו 16
וַיַּעֲשֶׂ֥ה
עָמְרִ֛י
הָרַ֖ע
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֑ה
ב
מל"א טז 25:
יד 9;
טז 30,
33
וַיָּ֕רַעa1Kgs.16.25יָּרַעהיה יותר רע
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
לְפָנָֽיו׃
26א
מל"א טז 26:
טו 34;
טז 2,
19;
כב 53
וַיֵּ֗לֶךְ
בְּכָל־דֶּ֨רֶךְ֙
יָרָבְעָ֣ם
בֶּן־נְבָ֔ט
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ובחטאתיו)
וּבְחַטָּאת֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
הֶחֱטִ֖יא
אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל
ב
מל"א טז 26:
שפט' ב 12‡
לְהַכְעִ֗יס
אֶת־יְהוָ֛ה
אֱלֹהֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּהַבְלֵיהֶֽם׃
27א
מל"א טז 27:
יד 19;
טו 31;
טז 5,
14,
20
וְיֶ֨תֶר
דִּבְרֵ֤י
עָמְרִי֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
וּגְבוּרָת֖וֹ
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֑ה
הֲלֹֽא־הֵ֣ם
כְּתוּבִ֗ים
עַל־סֵ֛פֶר
דִּבְרֵ֥י
הַיָּמִ֖ים
לְמַלְכֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
28א
מל"א טז 28:
ב 10‡
וַיִּשְׁכַּ֤ב
עָמְרִי֙
עִם־אֲבֹתָ֔יו
וַיִּקָּבֵ֖ר
בְּשֹׁמְר֑וֹן
וַיִּמְלֹ֛ךְ
אַחְאָ֥ב
בְּנ֖וֹ
תַּחְתָּֽיו׃
פ
מלכות אחאב
29וְאַחְאָ֣ב
בֶּן־עָמְרִ֗י
מָלַךְ֙
עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל
בִּשְׁנַ֨ת
שְׁלֹשִׁ֤ים
וּשְׁמֹנֶה֙
שָׁנָ֔ה
לְאָסָ֖א
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֑ה
וַ֠יִּמְלֹךְ
אַחְאָ֨ב
בֶּן־עָמְרִ֤י
עַל־יִשְׂרָאֵל֙
בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן
עֶשְׂרִ֥ים
וּשְׁתַּ֖יִם
שָׁנָֽה׃
30וַיַּ֨עַשׂ
אַחְאָ֧ב
בֶּן־עָמְרִ֛י
הָרַ֖ע
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֑ה
א
מל"א טז 30:
יד 9;
טז 25
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
לְפָנָֽיו׃
31א
מל"א טז 31:
יחז' טז 47
וַיְהִי֙
הֲנָקֵ֣לa1Kgs.16.31וַיְהִי הֲנָקֵלהיה דבר קטן בעיניו
לֶכְתּ֔וֹ
בְּחַטֹּ֖אות
יָרָבְעָ֣ם
בֶּן־נְבָ֑ט
ב
מל"א טז 31:
דבר' ז 5-1
וַיִּקַּ֨ח
אִשָּׁ֜ה
ג
מל"א טז 31:
יח 4;
יט 2-1;
כא 5;
מל"ב ט 7,
37-30;
התג' ב 20
אֶת־אִיזֶ֗בֶל
בַּת־אֶתְבַּ֨עַל֙
מֶ֣לֶךְ
ד
מל"א טז 31:
יהושע יג 4,
6;
יט 28‡;
מל"א יא 5,
33;
מל"ב כג 13
צִידֹנִ֔ים
וַיֵּ֨לֶךְ֙
ה
מל"א טז 31:
מל"ב י 18;
יז 16
וַֽיַּעֲבֹ֣ד
אֶת־הַבַּ֔עַל
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
לֽוֹ׃
32וַיָּ֥קֶםa1Kgs.16.32יָּקֶםהוא הקים
מִזְבֵּ֖חַ
לַבָּ֑עַל
א
מל"א טז 32:
מל"ב י 21,
27-26
בֵּ֣ית
הַבַּ֔עַלb1Kgs.16.32בֵּית הַבַּעַלבבית המקדש לבעל
אֲשֶׁ֥ר
בָּנָ֖ה
בְּשֹׁמְרֽוֹן׃
33וַיַּ֥עַשׂ
אַחְאָ֖ב
א
מל"א טז 33:
שפט' ג 7‡;
מל"ב יג 6
אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה
ב
מל"א טז 33:
יד 9;
כא 25
וַיּ֨וֹסֶף
אַחְאָ֜ב
לַעֲשׂ֗וֹת
לְהַכְעִיס֙
אֶת־יְהֹוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
מִכֹּ֨ל
מַלְכֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר
הָי֖וּ
לְפָנָֽיו׃
34א
מל"א טז 34:
יהושע ו 26
בְּיָמָ֞יו
בָּנָ֥ה
חִיאֵ֛ל
בֵּ֥ית
הָאֱלִ֖י
ב
מל"א טז 34:
יהושע ו 1‡
אֶת־יְרִיחֹ֑ה
בַּאֲבִירָ֨ם
בְּכֹר֜וֹ
יִסְּדָ֗הּa1Kgs.16.34בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּאבירם בן בכורו מת כאשר חיאל הניח את יסודות העיר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ובשגיב)
וּבִשְׂג֤וּב
צְעִירוֹ֙
הִצִּ֣יב
דְּלָתֶ֔יהָb1Kgs.16.34וּבִשְׂגוּב... דְּלָתֶיהָושגוב בנו הצעיר מת כאשר הציב את שעריה
כִּדְבַ֣ר
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁ֣ר
דִּבֶּ֔ר
בְּיַ֖ד
יְהוֹשֻׁ֥עַ
בִּן־נֽוּן׃
ס