מלכים א טו

מלכים א פרק טו

מלכות אביה (אבים)

(דהי"ב יג 22-1)

1^א מל"א טו 1: דהי"ב יג 1 וּבִשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט מָלַ֥ךְ אֲבִיָּ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃ 2שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ ^א מל"א טו 2: דהי"ב יג 2 מַעֲכָ֖ה ^ב מל"א טו 2: דהי"ב יא 21 בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם^a1Kgs.15.2אֲבִישָׁלוֹםהוא אבשלום בן דוד׃ 3וַיֵּ֕לֶךְ בְּכָל־חַטֹּ֥אות אָבִ֖יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה לְפָנָ֑יו ^א מל"א טו 3: דהי"א יב 39‡ וְלֹא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙^a1Kgs.15.3לֹא... שָׁלֵםלא מסר את לבבו לגמרי עִם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו ^ב מל"א טו 3: ט 4 כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ 4כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ ^א מל"א טו 4: יא 36 נִ֖יר^a1Kgs.15.4נִירנר, שלא יכבה, ז"א יורש בִּירוּשָׁלִָ֑ם לְהָקִ֤ים אֶת־בְּנוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם^b1Kgs.15.4לְהַעֲמִיד אֶת־יְרוּשָׁלִָםלקבוע את ירושלים עיר המלוכה׃ 5אֲשֶׁ֨ר ^א מל"א טו 5: ט 4; יד 8; לוקס א 6 עָשָׂ֥ה דָוִ֛ד אֶת־הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־סָ֞ר מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּ֗הוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו ^ב מל"א טו 5: שמ"ב יא 4-3, 17-15; יב 10-9 רַ֕ק בִּדְבַ֖ר^a1Kgs.15.5רַק בִּדְבַרפרט לפרשת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ 6^א מל"א טו 6: יד 30; דהי"ב יב 15 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָ֖ם כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ 7^א מל"א טו 7: דהי"ב יג 2, 22-21 וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י אֲבִיָּם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ^ב מל"א טו 7: יד 29‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה ^ג מל"א טו 7: דהי"ב יג 20-3 וּמִלְחָמָ֥ה הָיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ם וּבֵ֥ין יָרָבְעָֽם׃ 8^א מל"א טו 8: ב 10‡; דהי"ב יג 23 וַיִּשְׁכַּ֤ב אֲבִיָּם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ ^ב מל"א טו 8: ב 10‡ בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

מלכות אסא

(דהי"ב יד 4-1; טו 19-16)

9וּבִשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיָרָבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֥ךְ אָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 10וְאַרְבָּעִ֤ים וְאַחַת֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם ^א מל"א טו 10: טו 2 וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ 11^א מל"א טו 11: דהי"ב יד 1 וַיַּ֧עַשׂ אָסָ֛א הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּדָוִ֖ד אָבִֽיו׃ 12וַיַּעֲבֵ֥ר^a1Kgs.15.12יַּעֲבֵרסילק, הסיר; או, בשינוי סדר האותיות: יבער ^א מל"א טו 12: דבר' כג 18; מל"א יד 24; כב 47; מל"ב כג 7 הַקְּדֵשִׁ֖ים^b1Kgs.15.12קְּדֵשִׁיםגברים שנועדו לזנות בפולחן האלילים מִן־הָאָ֑רֶץ וַיָּ֨סַר֙ אֶת־כָּל־הַגִּלֻּלִ֔ים^c1Kgs.15.12גִּלֻּלִיםצואה, מילת גנאי לפסלים אֲשֶׁ֥ר ^ב מל"א טו 12: יא 8-7; יד 23; דהי"ב יד 4-1 עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ 13^א מל"א טו 13: דהי"ב טו 18-16 וְגַ֣ם ׀ אֶת־מַעֲכָ֣ה אִמּ֗וֹ וַיְסִרֶ֨הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה^a1Kgs.15.13מִגְּבִירָהממעמדה כאם המלך אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה^b1Kgs.15.13אֲשֶׁר־עָשְׂתָהמכיוון שעשתה מִפְלֶ֖צֶת^c1Kgs.15.13מִפְלֶצֶתפסל מתועב ^ב מל"א טו 13: שפט' ג 7‡ לָאֲשֵׁרָ֑ה וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ ^ג מל"א טו 13: שמות לב 20 וַיִּשְׂרֹ֖ף ^ד מל"א טו 13: שמ"ב טו 23‡ בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 14^א מל"א טו 14: כב 44; מל"ב יב 3 וְהַבָּמ֖וֹת^a1Kgs.15.14בָּמוֹתאתרים לפולחן אלילים לֹא־סָ֑רוּ רַ֣ק^b1Kgs.15.14רַקאבל, ובכל זאת ^ב מל"א טו 14: טו 3; דהי"א יב 39‡ לְבַב־אָסָ֗א הָיָ֥ה שָׁלֵ֛ם עִם־יְהוָ֖ה כָּל־יָמָֽיו׃ 15^א מל"א טו 15: ז 51 וַיָּבֵא֙ אֶת־קָדְשֵׁ֣י אָבִ֔יו ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (וקדשו) וְקָדְשֵׁ֖י בֵּ֣ית יְהוָ֑ה^a1Kgs.15.15אֶת... יהוהלפי הכתיב: לתוך בית ה' את הדברים שהוא ואביו הקדישו; או, לפי הקרי: את הדברים שהקדיש אביו ואת דברי הקודש של בית ה' כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים׃

ברית אסא עם בן־הדד

(דהי"ב טז 14-1)

16^א מל"א טו 16: טו 32 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יְמֵיהֶֽם׃ 17^א מל"א טו 17: דהי"ב טז 6-1 וַיַּ֨עַל בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן ^ב מל"א טו 17: שמ"א א 19‡ אֶת־הָרָמָ֑ה ^ג מל"א טו 17: יב 29-26 לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יֹצֵ֣א וָבָ֔א^a1Kgs.15.17לְבִלְתִּי... וָבָאכדי למנוע כניסה ויציאה לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ 18^א מל"א טו 18: יד 26 וַיִּקַּ֣ח אָ֠סָא אֶת־כָּל־הַכֶּ֨סֶף וְהַזָּהָ֜ב הַֽנּוֹתָרִ֣ים ׀ בְּאוֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (מלך) הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־עֲבָדָ֑יו ^ב מל"א טו 18: מל"ב יב 19-18 וַיִּשְׁלָחֵ֞ם הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א אֶל־בֶּן־הֲ֠דַד בֶּן־טַבְרִמֹּ֤ן בֶּן־חֶזְיוֹן֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיֹּשֵׁ֥ב ^ג מל"א טו 18: ברא' יד 15; טו 2; שמ"ב ח 6-5; מל"א יא 25-23 בְּדַמֶּ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ 19^א מל"א טו 19: דהי"ב טז 7 בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ בֵּ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּה֩ שָׁלַ֨חְתִּֽי לְךָ֥ שֹׁ֨חַד֙^a1Kgs.15.19שֹׁחַדשי, מתנה כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֣ךְ הָפֵ֗רָה אֶת־בְּרִֽיתְךָ֙ אֶת־בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַעֲלֶ֖ה מֵעָלָֽי^b1Kgs.15.19וְיַעֲלֶה מֵעָלָיכדי שיפסיק את פעולות האיבה נגדי׃ 20וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ עַל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּךְ֙ ^א מל"א טו 20: מל"ב טו 29 אֶת־עִיּ֣וֹן ^ב מל"א טו 20: שפט' יח 29 וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת ^ג מל"א טו 20: שמ"ב כ 15; מל"ב טו 29 אָבֵ֣ל בֵּֽית־מַעֲכָ֑ה וְאֵת֙ ^ד מל"א טו 20: יהושע יא 2; יב 3 כָּל־כִּנְר֔וֹת עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ נַפְתָּלִֽי׃ 21וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָֽרָמָ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב ^א מל"א טו 21: יד 17; טז 18-15 בְּתִרְצָֽה׃ 22וְהַמֶּ֨לֶךְ אָסָ֜א הִשְׁמִ֤יעַ^a1Kgs.15.22הִשְׁמִיעַהכריז אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ אֵ֣ין נָקִ֔י^b1Kgs.15.22אֵין נָקִיאיש לא היה פטור וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֤בֶן בָּם֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א ^א מל"א טו 22: שפט' כ 33; זכר' יד 10; נחמ' יא 31; דהי"א ו 45 אֶת־גֶּ֥בַע בִּנְיָמִ֖ן ^ב מל"א טו 22: ברא' לא 49‡ וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃ 23^א מל"א טו 23: דהי"ב טז 14-11 וְיֶ֣תֶר כָּל־דִּבְרֵֽי־אָ֠סָא וְכָל־גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹֽא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ^ב מל"א טו 23: יד 29‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת־רַגְלָֽיו׃ 24^א מל"א טו 24: ב 10‡ וַיִּשְׁכַּ֤ב אָסָא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ ^ב מל"א טו 24: כב 44-41; דהי"ב יז 1; מתי א 8 יְהוֹשָׁפָ֥ט בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

מלכות נדב

25^א מל"א טו 25: יד 20 וְנָדָ֣ב בֶּן־יָרָבְעָ֗ם מָלַךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃ 26וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"א טו 26: יב 33-28; יג 34-33; כב 53 וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ אָבִ֔יו ^ב מל"א טו 26: מל"ב ג 3‡ וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 27וַיִּקְשֹׁ֨ר עָלָ֜יו^a1Kgs.15.27יִּקְשֹׁר עָלָיוקשר, אירגן נגדו מרד ^א מל"א טו 27: טו 16; דהי"ב טז 1 בַּעְשָׁ֤א בֶן־אֲחִיָּה֙ לְבֵ֣ית יִשָּׂשכָ֔ר וַיַּכֵּ֣הוּ בַעְשָׁ֔א ^ב מל"א טו 27: יהושע יט 44; כא 23; מל"א טז 15 בְּגִבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֣ר לַפְּלִשְׁתִּ֑ים וְנָדָב֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל צָרִ֖ים עַֽל־גִּבְּתֽוֹן^b1Kgs.15.27וְנָדָב... גִּבְּתוֹןבזמן שנדב וכל ישראל מטילים מצור על העיר גבתון׃ 28וַיְמִתֵ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ 29וַיְהִ֣י כְמָלְכ֗וֹ הִכָּה֙ אֶת־כָּל־בֵּ֣ית יָרָבְעָ֔ם לֹֽא־הִשְׁאִ֧יר כָּל־נְשָׁמָ֛ה לְיָרָבְעָ֖ם עַד־הִשְׁמִד֑וֹ ^א מל"א טו 29: יד 14-7 כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד־עַבְדּ֖וֹ ^ב מל"א טו 29: יא 29‡ אֲחִיָּ֥ה הַשִּׁילֹנִֽי׃ 30עַל־חַטֹּ֤אות יָרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר ^א מל"א טו 30: מל"ב ג 3‡ הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר ^ב מל"א טו 30: שפט' ב 12‡ הִכְעִ֔יס אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 31וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י נָדָ֖ב וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ^א מל"א טו 31: יד 19; טז 5, 14, 20, 27; כב 39; מל"ב א 18; י 34; יג 8, 12; יד 15, 28; טו 11, 15, 21, 26, 31; דהי"א כז 24; דהי"ב כ 34; לג 18 דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 32^א מל"א טו 32: טו 16 וּמִלְחָמָ֨ה הָיְתָ֜ה בֵּ֣ין אָסָ֗א וּבֵ֛ין בַּעְשָׁ֥א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־יְמֵיהֶֽם׃ פ

מלכות בעשא

33בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃ 34וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"א טו 34: טו 26; כב 53 וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּדֶ֣רֶךְ יָרָבְעָ֔ם וּ֨בְחַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס